|
[1] ויען צפר הנעמתי ויאמר
[2] הרב דברים לא יענה ואם־איש שפתים יצדק
[3] בדיך מתים יחרישו ותלעג ואין מכלם
[4] ותאמר זך לקחי ובר הייתי בעיניך
[5] ואולם־מי יתן אלוה דבר ויפתח שפתיו עמך
[6] ויגד־לך תעלמות חכמה כי־כפלים לתושיה ודע כי־ישה לך אלוה מעונך
[7] החקר אלוה תמצא אם עד־תכלית שדי תמצא
[8] גבהי שמים מה־תפעל עמקה משאול מה־תדע
[9] ארכה מארץ מדה ורחבה מני־ים
[10] אם־יחלף ויסגיר ויקהיל ומי ישיבנו
[11] כי־הוא ידע מתי־שוא וירא־און ולא יתבונן
[12] ואיש נבוב ילבב ועיר פרא אדם יולד
[13] אם־אתה הכינות לבך ופרשת אליו כפיך
[14] אם־און בידך הרחיקהו ואל־תשכן באהליך עולה
[15] כי־אז תשא פניך ממום והיית מצק ולא תירא
[16] כי־אתה עמל תשכח כמים עברו תזכר
[17] ומצהרים יקום חלד תעפה כבקר תהיה
[18] ובטחת כי־יש תקוה וחפרת לבטח תשכב
[19] ורבצת ואין מחריד וחלו פניך רבים
[20] ועיני רשעים תכלינה ומנוס אבד מנהם ותקותם מפח־נפש
|