|
[1] ויען איוב ויאמר
[2] אמנם כי אתם־עם ועמכם תמות חכמה
[3] גם־לי לבב כמוכם־לא־נפל אנכי מכם ואת־מי־אין כמו־אלה
[4] שחק לרעהו אהיה־קרא לאלוה ויענהו שחוק צדיק תמים
[5] לפיד בוז לעשתות שאנן נכון למועדי רגל
[6] ישליו אהלים לשדדים ובטחות למרגיזי אל לאשר הביא אלוה בידו
[7] ואולם־שאל־נא בהמות ותרך ועוף השמים ויגד־לך
[8] או שיח לארץ ותרך ויספרו לך דגי הים
[9] מי לא־ידע בכל־אלה כי יד־יהוה עשתה זאת
[10] אשר בידו נפש כל־חי ורוח כל־בשר־איש
[11] הלא־אזן מלין תבחן וחך אכל יטעם־לו
[12] בישישים חכמה וארך ימים תבונה
[13] עמו חכמה וגבורה לו עצה ותבונה
[14] הן יהרוס ולא יבנה יסגר על־איש ולא יפתח
[15] הן יעצר במים ויבשו וישלחם ויהפכו ארץ
[16] עמו עז ותושיה לו שגג ומשגה
[17] מוליך יועצים שולל ושפטים יהולל
[18] מוסר מלכים פתח ויאסר אזור במתניהם
[19] מוליך כהנים שולל ואתנים יסלף
[20] מסיר שפה לנאמנים וטעם זקנים יקח
[21] שופך בוז על־נדיבים ומזיח אפיקים רפה
[22] מגלה עמקות מני־חשך ויצא לאור צלמות
[23] משגיא לגוים ויאבדם שטח לגוים וינחם
[24] מסיר־לב ראשי עם־הארץ ויתעם בתהו לא־דרך
[25] ימששו־חשך ולא־אור ויתעם כשכור
|