|
[1] אדם ילוד אשה קצר ימים ושבע־רגז
[2] כציץ יצא וימל ויברח כצל ולא יעמוד
[3] אף־על־זה פקחת עינך ואתי תביא במשפט עמך
[4] מי־יתן טהור מטמא לא אחד
[5] אם חרוצים ימיו־מספר־חדשיו אתך חקו עשית ולא יעבר
[6] שעה מעליו ויחדל עד־ירצה כשכיר יומו
[7] כי יש לעץ תקוה אם־יכרת ועוד יחליף וינקתו לא תחדל
[8] אם־יזקין בארץ שרשו ובעפר ימות גזעו
[9] מריח מים יפרח ועשה קציר כמו־נטע
[10] וגבר ימות ויחלש ויגוע אדם ואיו
[11] אזלו־מים מני־ים ונהר יחרב ויבש
[12] ואיש שכב ולא־יקום עד־בלתי שמים לא יקיצו ולא־יערו משנתם
[13] מי יתן בשאול תצפנני תסתירני עד־שוב אפך תשית לי חק ותזכרני
[14] אם־ימות גבר היחיה כל־ימי צבאי איחל עד־בוא חליפתי
[15] תקרא ואנכי אענך למעשה ידיך תכסף
[16] כי־עתה צעדי תספור לא־תשמר על־חטאתי
[17] חתם בצרור פשעי ותטפל על־עוני
[18] ואולם הר־נופל יבול וצור יעתק ממקמו
[19] אבנים שחקו מים תשטף־ספיחיה עפר־ארץ ותקות אנוש האבדת
[20] תתקפהו לנצח ויהלך משנה פניו ותשלחהו
[21] יכבדו בניו ולא ידע ויצערו ולא־יבין למו
[22] אך־בשרו עליו יכאב ונפשו עליו תאבל
|