|
[1]ויען אליפז התימני ויאמר
[2]החכם יענה דעת־רוח וימלא קדים בטנו
[3]הוכח בדבר לא־יסכון ומלים לא־יועיל בם
[4]אף־אתה תפר יראה ותגרע שיחה לפני־אל
[5]כי יאלף עונך פיך ותבחר לשון ערומים
[6]ירשיעך פיך ולא־אני ושפתיך יענו־בך
[7]הראישון אדם תולד ולפני גבעות חוללת
[8]הבסוד אלוה תשמע ותגרע אליך חכמה
[9]מה־ידעת ולא נדע תבין ולא־עמנו הוא
[10]גם־שב גם־ישיש בנו כביר מאביך ימים
[11]המעט ממך תנחומות אל ודבר לאט עמך
[12]מה־יקחך לבך ומה־ירזמון עיניך
[13]כי־תשיב אל־אל רוחך והצאת מפיך מלין
[14]מה־אנוש כי־יזכה וכי־יצדק ילוד אשה
[15]הן בקדשו לא יאמין ושמים לא־זכו בעיניו
[16]אף כי־נתעב ונאלח איש־שתה כמים עולה
[17]אחוך שמע־לי וזה־חזיתי ואספרה
[18]אשר־חכמים יגידו ולא כחדו מאבותם
[19]להם לבדם נתנה הארץ ולא־עבר זר בתוכם
[20]כל־ימי רשע הוא מתחולל ומספר שנים נצפנו לעריץ
[21]קול־פחדים באזניו בשלום שודד יבואנו
[22]לא־יאמין שוב מני־חשך וצפו [Q: וצפוי] הוא אלי־חרב
[23]נדד הוא ללחם איה ידע כי־נכון בידו יום־חשך
[24]יבעתהו צר ומצוקה תתקפהו כמלך עתיד לכידור
[25]כי־נטה אל־אל ידו ואל־שדי יתגבר
[26]ירוץ אליו בצואר בעבי גבי מגניו
[27]כי־כסה פניו בחלבו ויעש פימה עלי־כסל
[28]וישכון ערים נכחדות־בתים לא־ישבו למו אשר התעתדו לגלים
[29]לא־יעשר ולא־יקום חילו ולא־יטה לארץ מנלם
[30]לא־יסור מני־חשך־ינקתו תיבש שלהבת ויסור ברוח פיו
[31]אל־יאמן בשו נתעה כי־שוא תהיה תמורתו
[32]בלא־יומו תמלא וכפתו לא רעננה
[33]יחמס כגפן בסרו וישלך כזית נצתו
[34]כי־עדת חנף גלמוד ואש אכלה אהלי־שחד
[35]הרה עמל וילד און ובטנם תכין מרמה
|