|
[1] איכה ישבה בדד העיר רבתי עם־היתה כאלמנה רבתי בגוים שרתי במדינות־היתה למס
[2] בכו תבכה בלילה ודמעתה על לחיה־אין לה מנחם מכל אהביה כל רעיה בגדו בה היו לה לאיבים
[3] גלתה יהודה מעני ומרב עבדה־היא ישבה בגוים לא מצאה מנוח כל רדפיה השיגוה בין המצרים
[4] דרכי ציון אבלות מבלי באי מועד־כל שעריה שוממין כהניה נאנחים בתולתיה נוגות והיא מר לה
[5] היו צריה לראש איביה שלו כי יהוה הוגה על רב פשעיה עולליה הלכו שבי לפני צר
[6] ויצא מן בת [Q: מבת] ציון כל הדרה היו שריה כאילים לא מצאו מרעה וילכו בלא כח לפני רודף
[7] זכרה ירושלם ימי עניה ומרודיה־כל מחמדיה אשר היו מימי קדם בנפל עמה ביד צר ואין עוזר לה־ראוה צרים שחקו על משבתה
[8] חטא חטאה ירושלם על כן לנידה היתה כל מכבדיה הזילוה כי ראו ערותה גם היא נאנחה ותשב אחור
[9] טמאתה בשוליה לא זכרה אחריתה ותרד פלאים אין מנחם לה ראה יהוה את עניי כי הגדיל אויב
[10] ידו פרש צר על כל מחמדיה כי ראתה גוים באו מקדשה־אשר צויתה לא יבאו בקהל לך
[11] כל עמה נאנחים מבקשים לחם נתנו מחמודיהם [Q: מחמדיהם] באכל להשיב נפש ראה יהוה והביטה כי הייתי זוללה
[12] לוא אליכם כל עברי דרך־הביטו וראו אם יש מכאוב כמכאבי אשר עולל לי אשר הוגה יהוה ביום חרון אפו
[13] ממרום שלח אש בעצמתי וירדנה פרש רשת לרגלי השיבני אחור־נתנני שממה כל היום דוה
[14] נשקד על פשעי בידו ישתרגו עלו על צוארי־הכשיל כחי נתנני אדני בידי לא אוכל קום
[15] סלה כל אבירי אדני בקרבי קרא עלי מועד לשבר בחורי גת דרך אדני לבתולת בת יהודה
[16] על אלה אני בוכיה עיני עיני ירדה מים־כי רחק ממני מנחם משיב נפשי היו בני שוממים כי גבר אויב
[17] פרשה ציון בידיה אין מנחם לה־צוה יהוה ליעקב סביביו צריו היתה ירושלם לנדה ביניהם
[18] צדיק הוא יהוה כי פיהו מריתי שמעו נא כל עמים [Q: העמים] וראו מכאבי־בתולתי ובחורי הלכו בשבי
[19] קראתי למאהבי המה רמוני כהני וזקני בעיר גועו כי בקשו אכל למו וישיבו את נפשם
[20] ראה יהוה כי צר לי מעי חמרמרו־נהפך לבי בקרבי כי מרו מריתי מחוץ שכלה חרב בבית כמות
[21] שמעו כי נאנחה אני אין מנחם לי־כל איבי שמעו רעתי ששו כי אתה עשית הבאת יום קראת ויהיו כמני
[22] תבא כל רעתם לפניך ועולל למו כאשר עוללת לי על כל פשעי כי רבות אנחתי ולבי דוי
|