|
[1] איכה יעיב באפו אדני את בת ציון־השליך משמים ארץ תפארת ישראל ולא זכר הדם רגליו ביום אפו
[2] בלע אדני לא [Q: ולא] חמל את כל נאות יעקב־הרס בעברתו מבצרי בת יהודה הגיע לארץ חלל ממלכה ושריה
[3] גדע בחרי אף כל קרן ישראל־השיב אחור ימינו מפני אויב ויבער ביעקב כאש להבה אכלה סביב
[4] דרך קשתו כאויב נצב ימינו כצר ויהרג כל מחמדי עין באהל בת ציון שפך כאש חמתו
[5] היה אדני כאויב בלע ישראל־בלע כל ארמנותיה שחת מבצריו וירב בבת יהודה תאניה ואניה
[6] ויחמס כגן שכו שחת מעדו שכח יהוה בציון מועד ושבת וינאץ בזעם אפו מלך וכהן
[7] זנח אדני מזבחו נאר מקדשו־הסגיר ביד אויב חומת ארמנותיה קול נתנו בבית יהוה כיום מועד
[8] חשב יהוה להשחית חומת בת ציון־נטה קו לא השיב ידו מבלע ויאבל חל וחומה יחדו אמללו
[9] טבעו בארץ שעריה אבד ושבר בריחיה מלכה ושריה בגוים אין תורה־גם נביאיה לא מצאו חזון מיהוה
[10] ישבו לארץ ידמו זקני בת ציון־העלו עפר על ראשם חגרו שקים הורידו לארץ ראשן בתולת ירושלם
[11] כלו בדמעות עיני חמרמרו מעי־נשפך לארץ כבדי על שבר בת עמי בעטף עולל ויונק ברחבות קריה
[12] לאמתם יאמרו איה דגן ויין בהתעטפם כחלל ברחבות עיר־בהשתפך נפשם אל חיק אמתם
[13] מה אעידך מה אדמה לך הבת ירושלם־מה אשוה לך ואנחמך בתולת בת ציון כי גדול כים שברך מי ירפא לך
[14] נביאיך חזו לך שוא ותפל ולא גלו על עונך להשיב שביתך [Q: שבותך] ויחזו לך משאות שוא ומדוחים
[15] ספקו עליך כפים כל עברי דרך־שרקו וינעו ראשם על בת ירושלם הזאת העיר שיאמרו כלילת יפי־משוש לכל הארץ
[16] פצו עליך פיהם כל איביך־שרקו ויחרקו שן אמרו בלענו אך זה היום שקוינהו מצאנו ראינו
[17] עשה יהוה אשר זמם בצע אמרתו אשר צוה מימי קדם־הרס ולא חמל וישמח עליך אויב הרים קרן צריך
[18] צעק לבם אל אדני חומת בת ציון הורידי כנחל דמעה יומם ולילה־אל תתני פוגת לך אל תדם בת עינך
[19] קומי רני בליל [Q: בלילה] לראש אשמרות־שפכי כמים לבך נכח פני אדני שאי אליו כפיך על נפש עולליך־העטופים ברעב בראש כל חוצות
[20] ראה יהוה והביטה למי עוללת כה אם תאכלנה נשים פרים עללי טפחים אם יהרג במקדש אדני כהן ונביא
[21] שכבו לארץ חוצות נער וזקן בתולתי ובחורי נפלו בחרב הרגת ביום אפך טבחת לא חמלת
[22] תקרא כיום מועד מגורי מסביב ולא היה ביום אף יהוה פליט ושריד אשר טפחתי ורביתי איבי כלם
|