|
[1] ונפש כי תקריב קרבן מנחה ליהוה־סלת יהיה קרבנו ויצק עליה שמן ונתן עליה לבנה
[2] והביאה אל בני אהרן הכהנים וקמץ משם מלא קמצו מסלתה ומשמנה על כל לבנתה והקטיר הכהן את אזכרתה המזבחה־אשה ריח ניחח ליהוה
[3] והנותרת מן המנחה־לאהרן ולבניו קדש קדשים מאשי יהוה
[4] וכי תקרב קרבן מנחה מאפה תנור־סלת חלות מצת בלולת בשמן ורקיקי מצות משחים בשמן
[5] ואם מנחה על המחבת קרבנך־סלת בלולה בשמן מצה תהיה
[6] פתות אתה פתים ויצקת עליה שמן מנחה הוא
[7] ואם מנחת מרחשת קרבנך־סלת בשמן תעשה
[8] והבאת את המנחה אשר יעשה מאלה־ליהוה והקריבה אל הכהן והגישה אל המזבח
[9] והרים הכהן מן המנחה את אזכרתה והקטיר המזבחה־אשה ריח ניחח ליהוה
[10] והנותרת מן המנחה־לאהרן ולבניו קדש קדשים מאשי יהוה
[11] כל המנחה אשר תקריבו ליהוה־לא תעשה חמץ כי כל שאר וכל דבש לא תקטירו ממנו אשה ליהוה
[12] קרבן ראשית תקריבו אתם ליהוה ואל המזבח לא יעלו לריח ניחח
[13] וכל קרבן מנחתך במלח תמלח ולא תשבית מלח ברית אלהיך מעל מנחתך על כל קרבנך תקריב מלח
[14] ואם תקריב מנחת בכורים ליהוה־אביב קלוי באש גרש כרמל תקריב את מנחת בכוריך
[15] ונתת עליה שמן ושמת עליה לבנה מנחה הוא
[16] והקטיר הכהן את אזכרתה מגרשה ומשמנה על כל לבנתה־אשה ליהוה
|