|
[1] וידבר יהוה אל משה לאמר
[2] צו את בני ישראל ויקחו אליך שמן זית זך כתית־למאור להעלת נר תמיד
[3] מחוץ לפרכת העדת באהל מועד יערך אתו אהרן מערב עד בקר לפני יהוה־תמיד חקת עולם לדרתיכם
[4] על המנרה הטהרה יערך את הנרות לפני יהוה תמיד
[5] ולקחת סלת־ואפית אתה שתים עשרה חלות שני עשרנים יהיה החלה האחת
[6] ושמת אותם שתים מערכות שש המערכת על השלחן הטהר לפני יהוה
[7] ונתת על המערכת לבנה זכה והיתה ללחם לאזכרה אשה ליהוה
[8] ביום השבת ביום השבת יערכנו לפני יהוה־תמיד מאת בני ישראל ברית עולם
[9] והיתה לאהרן ולבניו ואכלהו במקום קדש כי קדש קדשים הוא לו מאשי יהוה־חק עולם
[10] ויצא בן אשה ישראלית והוא בן איש מצרי בתוך בני ישראל וינצו במחנה בן הישראלית ואיש הישראלי
[11] ויקב בן האשה הישראלית את השם ויקלל ויביאו אתו אל משה ושם אמו שלמית בת דברי למטה דן
[12] ויניחהו במשמר לפרש להם על פי יהוה
[13] וידבר יהוה אל משה לאמר
[14] הוצא את המקלל אל מחוץ למחנה וסמכו כל השמעים את ידיהם על ראשו ורגמו אתו כל העדה
[15] ואל בני ישראל תדבר לאמר איש איש כי יקלל אלהיו ונשא חטאו
[16] ונקב שם יהוה מות יומת רגום ירגמו בו כל העדה כגר כאזרח־בנקבו שם יומת
[17] ואיש כי יכה כל נפש אדם־מות יומת
[18] ומכה נפש בהמה ישלמנה־נפש תחת נפש
[19] ואיש כי יתן מום בעמיתו־כאשר עשה כן יעשה לו
[20] שבר תחת שבר עין תחת עין שן תחת שן־כאשר יתן מום באדם כן ינתן בו
[21] ומכה בהמה ישלמנה ומכה אדם יומת
[22] משפט אחד יהיה לכם כגר כאזרח יהיה כי אני יהוה אלהיכם
[23] וידבר משה אל בני ישראל ויוציאו את המקלל אל מחוץ למחנה וירגמו אתו אבן ובני ישראל עשו כאשר צוה יהוה את משה
|