|
[1]וידבריהוה אל משה בהר סיני לאמר
[2]דבראל בני ישראל ואמרת אלהם כי תבאו אל הארץ אשר אני נתן לכם־ושבתה הארץ שבת ליהוה
[3]שששנים תזרע שדך ושש שנים תזמר כרמך ואספת את תבואתה
[4]ובשנההשביעת שבת שבתון יהיה לארץ־שבת ליהוה שדך לא תזרע וכרמך לא תזמר
[5]אתספיח קצירך לא תקצור ואת ענבי נזירך לא תבצר שנת שבתון יהיה לארץ
[6]והיתהשבת הארץ לכם לאכלה־לך ולעבדך ולאמתך ולשכירך ולתושבך הגרים עמך
[7]ולבהמתך־ולחיהאשר בארצך תהיה כל תבואתה לאכל
[8]וספרתלך שבע שבתת שנים־שבע שנים שבע פעמים והיו לך ימי שבע שבתת השנים תשע וארבעים שנה
[9]והעברתשופר תרועה בחדש השבעי בעשור לחדש ביום הכפרים תעבירו שופר בכל ארצכם
[10]וקדשתםאת שנת החמשים שנה וקראתם דרור בארץ לכל ישביה יובל הוא תהיה לכם ושבתם איש אל אחזתו ואיש אל משפחתו תשבו
[11]יובלהוא שנת החמשים שנה־תהיה לכם לא תזרעו־ולא תקצרו את ספיחיה ולא תבצרו את נזריה
[12]כייובל הוא קדש תהיה לכם מן השדה־תאכלו את תבואתה
[13]בשנתהיובל הזאת תשבו איש אל אחזתו
[14]וכיתמכרו ממכר לעמיתך או קנה מיד עמיתך־אל תונו איש את אחיו
[15]במספרשנים אחר היובל תקנה מאת עמיתך במספר שני תבואת ימכר לך
[16]לפירב השנים תרבה מקנתו ולפי מעט השנים תמעיט מקנתו כי מספר תבואת הוא מכר לך
[17]ולאתונו איש את עמיתו ויראת מאלהיך כי אני יהוה אלהיכם
[18]ועשיתםאת חקתי ואת משפטי תשמרו ועשיתם אתם־וישבתם על הארץ לבטח
[19]ונתנההארץ פריה ואכלתם לשבע וישבתם לבטח עליה
[20]וכיתאמרו מה נאכל בשנה השביעת הן לא נזרע ולא נאסף את תבואתנו
[21]וצויתיאת ברכתי לכם בשנה הששית ועשת את התבואה לשלש השנים
[22]וזרעתםאת השנה השמינת ואכלתם מן התבואה ישן עד השנה התשיעת עד בוא תבואתה־תאכלו ישן
[23]והארץלא תמכר לצמתת־כי לי הארץ כי גרים ותושבים אתם עמדי
[24]ובכלארץ אחזתכם גאלה תתנו לארץ
[25]כיימוך אחיך ומכר מאחזתו־ובא גאלו הקרב אליו וגאל את ממכר אחיו
[26]ואישכי לא יהיה לו גאל והשיגה ידו ומצא כדי גאלתו
[27]וחשבאת שני ממכרו והשיב את העדף לאיש אשר מכר לו ושב לאחזתו
[28]ואםלא מצאה ידו די השיב לו־והיה ממכרו ביד הקנה אתו עד שנת היובל ויצא ביבל ושב לאחזתו
[29]ואישכי ימכר בית מושב עיר חומה־והיתה גאלתו עד תם שנת ממכרו ימים תהיה גאלתו
[30]ואםלא יגאל עד מלאת לו שנה תמימה־וקם הבית אשר בעיר אשר לא [Q: לו] חמה לצמיתת לקנה אתו לדרתיו לא יצא ביבל
[31]ובתיהחצרים אשר אין להם חמה סביב־על שדה הארץ יחשב גאלה תהיה לו וביבל יצא
[32]ועריהלוים־בתי ערי אחזתם גאלת עולם תהיה ללוים
[33]ואשריגאל מן הלוים ויצא ממכר בית ועיר אחזתו ביבל כי בתי ערי הלוים הוא אחזתם בתוך בני ישראל
[34]ושדהמגרש עריהם לא ימכר כי אחזת עולם הוא להם
[35]וכיימוך אחיך ומטה ידו עמך־והחזקת בו גר ותושב וחי עמך
[36]אלתקח מאתו נשך ותרבית ויראת מאלהיך וחי אחיך עמך
[37]אתכספך־לא תתן לו בנשך ובמרבית לא תתן אכלך
[38]אנייהוה אלהיכם אשר הוצאתי אתכם מארץ מצרים־לתת לכם את ארץ כנען להיות לכם לאלהים
[39]וכיימוך אחיך עמך ונמכר לך־לא תעבד בו עבדת עבד
[40]כשכירכתושב יהיה עמך עד שנת היבל יעבד עמך
[41]ויצאמעמך־הוא ובניו עמו ושב אל משפחתו ואל אחזת אבתיו ישוב
[42]כיעבדי הם אשר הוצאתי אתם מארץ מצרים לא ימכרו ממכרת עבד
[43]לאתרדה בו בפרך ויראת מאלהיך
[44]ועבדךואמתך אשר יהיו לך מאת הגוים אשר סביבתיכם־מהם תקנו עבד ואמה
[45]וגםמבני התושבים הגרים עמכם מהם תקנו וממשפחתם אשר עמכם אשר הולידו בארצכם והיו לכם לאחזה
[46]והתנחלתםאתם לבניכם אחריכם לרשת אחזה־לעלם בהם תעבדו ובאחיכם בני ישראל איש באחיו לא תרדה בו בפרך
[47]וכיתשיג יד גר ותושב עמך ומך אחיך עמו ונמכר לגר תושב עמך או לעקר משפחת גר
[48]אחרינמכר גאלה תהיה לו אחד מאחיו יגאלנו
[49]אודדו או בן דדו יגאלנו או משאר בשרו ממשפחתו יגאלנו או השיגה ידו ונגאל
[50]וחשבעם קנהו משנת המכרו לו עד שנת היבל והיה כסף ממכרו במספר שנים כימי שכיר יהיה עמו
[51]אםעוד רבות בשנים־לפיהן ישיב גאלתו מכסף מקנתו
[52]ואםמעט נשאר בשנים עד שנת היבל־וחשב לו כפי שניו ישיב את גאלתו
[53]כשכירשנה בשנה יהיה עמו לא ירדנו בפרך לעיניך
[54]ואםלא יגאל באלה־ויצא בשנת היבל הוא ובניו עמו
[55]כילי בני ישראל עבדים־עבדי הם אשר הוצאתי אותם מארץ מצרים אני יהוה אלהיכם
|