|
[1] ויהי כאשר נבנתה החומה ואעמיד הדלתות ויפקדו השוערים והמשררים והלוים
[2] ואצוה את חנני אחי ואת חנניה שר הבירה־על ירושלם כי הוא כאיש אמת וירא את האלהים מרבים
[3] ויאמר [Q: ואמר] להם לא יפתחו שערי ירושלם עד חם השמש ועד הם עמדים יגיפו הדלתות ואחזו והעמיד משמרות ישבי ירושלם־איש במשמרו ואיש נגד ביתו
[4] והעיר רחבת ידים וגדלה והעם מעט בתוכה ואין בתים בנוים
[5] ויתן אלהי אל לבי ואקבצה את החרים ואת הסגנים ואת העם להתיחש ואמצא ספר היחש העולים בראשונה ואמצא כתוב בו
[6] אלה בני המדינה העלים משבי הגולה אשר הגלה נבוכדנצר מלך בבל וישובו לירושלם וליהודה איש לעירו
[7] הבאים עם זרבבל ישוע נחמיה עזריה רעמיה נחמני מרדכי בלשן מספרת בגוי־נחום בענה מספר אנשי עם ישראל
[8] בני פרעש־אלפים מאה ושבעים ושנים
[9] בני שפטיה שלש מאות שבעים ושנים
[10] בני ארח שש מאות חמשים ושנים
[11] בני פחת מואב לבני ישוע ויואב־אלפים ושמנה מאות שמנה עשר
[12] בני עילם־אלף מאתים חמשים וארבעה
[13] בני זתוא שמנה מאות ארבעים וחמשה
[14] בני זכי שבע מאות וששים
[15] בני בנוי שש מאות ארבעים ושמנה
[16] בני בבי שש מאות עשרים ושמנה
[17] בני עזגד־אלפים שלש מאות עשרים ושנים
[18] בני אדניקם־שש מאות ששים ושבעה
[19] בני בגוי אלפים ששים ושבעה
[20] בני עדין שש מאות חמשים וחמשה
[21] בני אטר לחזקיה תשעים ושמנה
[22] בני חשם שלש מאות עשרים ושמנה
[23] בני בצי שלש מאות עשרים וארבעה
[24] בני חריף מאה שנים עשר
[25] בני גבעון תשעים וחמשה
[26] אנשי בית לחם ונטפה מאה שמנים ושמנה
[27] אנשי ענתות מאה עשרים ושמנה
[28] אנשי בית עזמות ארבעים ושנים
[29] אנשי קרית יערים כפירה ובארות שבע מאות ארבעים ושלשה
[30] אנשי הרמה וגבע שש מאות עשרים ואחד
[31] אנשי מכמס מאה ועשרים ושנים
[32] אנשי בית אל והעי מאה עשרים ושלשה
[33] אנשי נבו אחר חמשים ושנים
[34] בני עילם אחר־אלף מאתים חמשים וארבעה
[35] בני חרם שלש מאות ועשרים
[36] בני ירחו שלש מאות ארבעים וחמשה
[37] בני לד חדיד ואנו שבע מאות ועשרים ואחד
[38] בני סנאה־שלשת אלפים תשע מאות ושלשים
[39] הכהנים בני ידעיה לבית ישוע תשע מאות שבעים ושלשה
[40] בני אמר אלף חמשים ושנים
[41] בני פשחור־אלף מאתים ארבעים ושבעה
[42] בני חרם אלף שבעה עשר
[43] הלוים בני ישוע לקדמיאל לבני להודוה שבעים וארבעה
[44] המשררים־בני אסף מאה ארבעים ושמנה
[45] השערים בני שלם בני אטר בני טלמן בני עקוב בני חטיטא בני שבי־מאה שלשים ושמנה
[46] הנתינים בני צחא בני חשפא בני טבעות
[47] בני קירס בני סיעא בני פדון
[48] בני לבנה בני חגבא בני שלמי
[49] בני חנן בני גדל בני גחר
[50] בני ראיה בני רצין בני נקודא
[51] בני גזם בני עזא בני פסח
[52] בני בסי בני מעונים בני נפושסים [Q: נפישסים]
[53] בני בקבוק בני חקופא בני חרחור
[54] בני בצלית בני מחידא בני חרשא
[55] בני ברקוס בני סיסרא בני תמח
[56] בני נציח בני חטיפא
[57] בני עבדי שלמה בני סוטי בני ספרת בני פרידא
[58] בני יעלא בני דרקון בני גדל
[59] בני שפטיה בני חטיל בני פכרת הצביים־ בני אמון
[60] כל הנתינים־ובני עבדי שלמה שלש מאות תשעים ושנים
[61] ואלה העולים מתל מלח תל חרשא כרוב אדון ואמר ולא יכלו להגיד בית אבתם וזרעם־אם מישראל הם
[62] בני דליה בני טוביה בני נקודא־שש מאות וארבעים ושנים
[63] ומן הכהנים בני חביה בני הקוץ בני ברזלי אשר לקח מבנות ברזלי הגלעדי אשה ויקרא על שמם
[64] אלה בקשו כתבם המתיחשים־ולא נמצא ויגאלו מן הכהנה
[65] ויאמר התרשתא להם אשר לא יאכלו מקדש הקדשים־עד עמד הכהן לאורים ותמים
[66] כל הקהל כאחד־ארבע רבוא אלפים שלש מאות וששים
[67] מלבד עבדיהם ואמהתיהם אלה־שבעת אלפים שלש מאות שלשים ושבעה ולהם משררים ומשררות־מאתים וארבעים וחמשה
[68] גמלים ארבע מאות שלשים וחמשה חמרים־ששת אלפים שבע מאות ועשרים
[69] ומקצת ראשי האבות נתנו למלאכה־התרשתא נתן לאוצר זהב דרכמנים אלף מזרקות חמשים כתנות כהנים שלשים וחמש מאות
[70] ומראשי האבות נתנו לאוצר המלאכה־זהב דרכמונים שתי רבות וכסף מנים אלפים ומאתים
[71] ואשר נתנו שארית העם־זהב דרכמנים שתי רבוא וכסף מנים אלפים וכתנת כהנים ששים ושבעה
[72] וישבו הכהנים והלוים והשוערים והמשררים ומן העם והנתינים וכל ישראל־בעריהם ויגע החדש השביעי ובני ישראל בעריהם
[73] [No verse.]
|