|
[1] ותדבר מרים ואהרן במשה על אדות האשה הכשית אשר לקח כי אשה כשית לקח
[2] ויאמרו הרק אך במשה דבר יהוה־הלא גם בנו דבר וישמע יהוה
[3] והאיש משה ענו מאד־מכל האדם אשר על פני האדמה
[4] ויאמר יהוה פתאם אל משה ואל אהרן ואל מרים צאו שלשתכם אל אהל מועד ויצאו שלשתם
[5] וירד יהוה בעמוד ענן ויעמד פתח האהל ויקרא אהרן ומרים ויצאו שניהם
[6] ויאמר שמעו נא דברי אם יהיה נביאכם־יהוה במראה אליו אתודע בחלום אדבר בו
[7] לא כן עבדי משה בכל ביתי נאמן הוא
[8] פה אל פה אדבר בו ומראה ולא בחידת ותמנת יהוה יביט ומדוע לא יראתם לדבר בעבדי במשה
[9] ויחר אף יהוה בם וילך
[10] והענן סר מעל האהל והנה מרים מצרעת כשלג ויפן אהרן אל מרים והנה מצרעת
[11] ויאמר אהרן אל משה בי אדני־אל נא תשת עלינו חטאת אשר נואלנו ואשר חטאנו
[12] אל נא תהי כמת אשר בצאתו מרחם אמו ויאכל חצי בשרו
[13] ויצעק משה אל יהוה לאמר אל נא רפא נא לה
[14] ויאמר יהוה אל משה ואביה ירק ירק בפניה־הלא תכלם שבעת ימים תסגר שבעת ימים מחוץ למחנה ואחר תאסף
[15] ותסגר מרים מחוץ למחנה שבעת ימים והעם לא נסע עד האסף מרים
[16] ואחר נסעו העם מחצרות ויחנו במדבר פארן
|