|
[1] ותשא כל העדה ויתנו את קולם ויבכו העם בלילה ההוא
[2] וילנו על משה ועל אהרן כל בני ישראל ויאמרו אלהם כל העדה לו מתנו בארץ מצרים או במדבר הזה לו מתנו
[3] ולמה יהוה מביא אתנו אל הארץ הזאת לנפל בחרב־נשינו וטפנו יהיו לבז הלוא טוב לנו שוב מצרימה
[4] ויאמרו איש אל אחיו נתנה ראש ונשובה מצרימה
[5] ויפל משה ואהרן על פניהם לפני כל קהל עדת בני ישראל
[6] ויהושע בן נון וכלב בן יפנה מן התרים את הארץ־קרעו בגדיהם
[7] ויאמרו אל כל עדת בני ישראל לאמר הארץ אשר עברנו בה לתור אתה־טובה הארץ מאד מאד
[8] אם חפץ בנו יהוה־והביא אתנו אל הארץ הזאת ונתנה לנו ארץ אשר הוא זבת חלב ודבש
[9] אך ביהוה אל תמרדו ואתם אל תיראו את עם הארץ כי לחמנו הם סר צלם מעליהם ויהוה אתנו אל תיראם
[10] ויאמרו כל העדה לרגום אתם באבנים וכבוד יהוה נראה באהל מועד אל כל בני ישראל
[11] ויאמר יהוה אל משה עד אנה ינאצני העם הזה ועד אנה לא יאמינו בי בכל האתות אשר עשיתי בקרבו
[12] אכנו בדבר ואורשנו ואעשה אתך לגוי גדול ועצום ממנו
[13] ויאמר משה אל יהוה ושמעו מצרים כי העלית בכחך את העם הזה מקרבו
[14] ואמרו אל יושב הארץ הזאת שמעו כי אתה יהוה בקרב העם הזה אשר עין בעין נראה אתה יהוה ועננך עמד עלהם ובעמד ענן אתה הלך לפניהם יומם ובעמוד אש לילה
[15] והמתה את העם הזה כאיש אחד ואמרו הגוים אשר שמעו את שמעך לאמר
[16] מבלתי יכלת יהוה להביא את העם הזה אל הארץ אשר נשבע להם וישחטם במדבר
[17] ועתה יגדל נא כח אדני כאשר דברת לאמר
[18] יהוה ארך אפים ורב חסד נשא עון ופשע ונקה לא ינקה־פקד עון אבות על בנים על שלשים ועל רבעים
[19] סלח נא לעון העם הזה־כגדל חסדך וכאשר נשאתה לעם הזה ממצרים ועד הנה
[20] ויאמר יהוה סלחתי כדברך
[21] ואולם חי אני וימלא כבוד יהוה את כל הארץ
[22] כי כל האנשים הראים את כבדי ואת אתתי אשר עשיתי במצרים ובמדבר וינסו אתי זה עשר פעמים ולא שמעו בקולי
[23] אם יראו את הארץ אשר נשבעתי לאבתם וכל מנאצי לא יראוה
[24] ועבדי כלב עקב היתה רוח אחרת עמו וימלא אחרי־והביאתיו אל הארץ אשר בא שמה וזרעו יורשנה
[25] והעמלקי והכנעני יושב בעמק מחר פנו וסעו לכם המדבר־דרך ים סוף
[26] וידבר יהוה אל משה ואל אהרן לאמר
[27] עד מתי לעדה הרעה הזאת אשר המה מלינים עלי את תלנות בני ישראל אשר המה מלינים עלי־שמעתי
[28] אמר אלהם חי אני נאם יהוה אם לא כאשר דברתם באזני כן אעשה לכם
[29] במדבר הזה יפלו פגריכם וכל פקדיכם לכל מספרכם מבן עשרים שנה ומעלה אשר הלינתם עלי
[30] אם אתם תבאו אל הארץ אשר נשאתי את ידי לשכן אתכם בה־כי אם כלב בן יפנה ויהושע בן נון
[31] וטפכם־אשר אמרתם לבז יהיה והביאתי אתם־וידעו את הארץ אשר מאסתם בה
[32] ופגריכם אתם־יפלו במדבר הזה
[33] ובניכם יהיו רעים במדבר ארבעים שנה ונשאו את זנותיכם־עד תם פגריכם במדבר
[34] במספר הימים אשר תרתם את הארץ ארבעים יום־יום לשנה יום לשנה תשאו את עונתיכם ארבעים שנה וידעתם את תנואתי
[35] אני יהוה דברתי אם לא זאת אעשה לכל העדה הרעה הזאת הנועדים עלי במדבר הזה יתמו ושם ימתו
[36] והאנשים אשר שלח משה לתור את הארץ וישבו וילונו [Q: וילינו] עליו את כל העדה להוציא דבה על הארץ
[37] וימתו האנשים מוצאי דבת הארץ רעה־במגפה לפני יהוה
[38] ויהושע בן נון וכלב בן יפנה חיו מן האנשים ההם ההלכים לתור את הארץ
[39] וידבר משה את הדברים האלה אל כל בני ישראל ויתאבלו העם מאד
[40] וישכמו בבקר ויעלו אל ראש ההר לאמר הננו ועלינו אל המקום אשר אמר יהוה־כי חטאנו
[41] ויאמר משה למה זה אתם עברים את פי יהוה והוא לא תצלח
[42] אל תעלו כי אין יהוה בקרבכם ולא תנגפו לפני איביכם
[43] כי העמלקי והכנעני שם לפניכם ונפלתם בחרב כי על כן שבתם מאחרי יהוה ולא יהיה יהוה עמכם
[44] ויעפלו לעלות אל ראש ההר וארון ברית יהוה ומשה לא משו מקרב המחנה
[45] וירד העמלקי והכנעני הישב בהר ההוא ויכום ויכתום עד החרמה
|