|
[1] וידבר יהוה אל משה לאמר
[2] דבר אל בני ישראל ואמרת אלהם כי תבאו אל ארץ מושבתיכם אשר אני נתן לכם
[3] ועשיתם אשה ליהוה עלה או זבח לפלא נדר או בנדבה או במעדיכם־לעשות ריח ניחח ליהוה מן הבקר או מן הצאן
[4] והקריב המקריב קרבנו ליהוה־מנחה סלת עשרון בלול ברבעית ההין שמן
[5] ויין לנסך רביעית ההין תעשה על העלה או לזבח־לכבש האחד
[6] או לאיל תעשה מנחה סלת שני עשרנים בלולה בשמן שלשית ההין
[7] ויין לנסך שלשית ההין־תקריב ריח ניחח ליהוה
[8] וכי תעשה בן בקר עלה או זבח לפלא נדר או שלמים ליהוה
[9] והקריב על בן הבקר מנחה סלת שלשה עשרנים בלול בשמן חצי ההין
[10] ויין תקריב לנסך חצי ההין־אשה ריח ניחח ליהוה
[11] ככה יעשה לשור האחד או לאיל האחד או לשה בכבשים או בעזים
[12] כמספר אשר תעשו־ככה תעשו לאחד כמספרם
[13] כל האזרח יעשה ככה את אלה להקריב אשה ריח ניחח ליהוה
[14] וכי יגור אתכם גר או אשר בתוככם לדרתיכם ועשה אשה ריח ניחח ליהוה־כאשר תעשו כן יעשה
[15] הקהל חקה אחת לכם ולגר הגר חקת עולם לדרתיכם ככם כגר יהיה לפני יהוה
[16] תורה אחת ומשפט אחד יהיה לכם ולגר הגר אתכם
[17] וידבר יהוה אל משה לאמר
[18] דבר אל בני ישראל ואמרת אלהם בבאכם אל הארץ אשר אני מביא אתכם שמה
[19] והיה באכלכם מלחם הארץ־תרימו תרומה ליהוה
[20] ראשית ערסתכם־חלה תרימו תרומה כתרומת גרן כן תרימו אתה
[21] מראשית ערסתיכם תתנו ליהוה תרומה־לדרתיכם
[22] וכי תשגו־ולא תעשו את כל המצות האלה אשר דבר יהוה אל משה
[23] את כל אשר צוה יהוה אליכם ביד משה מן היום אשר צוה יהוה והלאה־לדרתיכם
[24] והיה אם מעיני העדה נעשתה לשגגה ועשו כל העדה פר בן בקר אחד לעלה לריח ניחח ליהוה ומנחתו ונסכו כמשפט ושעיר עזים אחד לחטת
[25] וכפר הכהן על כל עדת בני ישראל־ונסלח להם כי שגגה הוא־והם הביאו את קרבנם אשה ליהוה וחטאתם לפני יהוה על שגגתם
[26] ונסלח לכל עדת בני ישראל ולגר הגר בתוכם כי לכל העם בשגגה
[27] ואם נפש אחת תחטא בשגגה־והקריבה עז בת שנתה לחטאת
[28] וכפר הכהן על הנפש השגגת בחטאה בשגגה־לפני יהוה לכפר עליו ונסלח לו
[29] האזרח בבני ישראל ולגר הגר בתוכם־תורה אחת יהיה לכם לעשה בשגגה
[30] והנפש אשר תעשה ביד רמה מן האזרח ומן הגר־את יהוה הוא מגדף ונכרתה הנפש ההוא מקרב עמה
[31] כי דבר יהוה בזה ואת מצותו הפר הכרת תכרת הנפש ההוא עונה בה
[32] ויהיו בני ישראל במדבר וימצאו איש מקשש עצים־ביום השבת
[33] ויקריבו אתו המצאים אתו מקשש עצים־אל משה ואל אהרן ואל כל העדה
[34] ויניחו אתו במשמר כי לא פרש מה יעשה לו
[35] ויאמר יהוה אל משה מות יומת האיש רגום אתו באבנים כל העדה מחוץ למחנה
[36] ויציאו אתו כל העדה אל מחוץ למחנה וירגמו אתו באבנים וימת כאשר צוה יהוה את משה
[37] ויאמר יהוה אל משה לאמר
[38] דבר אל בני ישראל ואמרת אלהם ועשו להם ציצת על כנפי בגדיהם לדרתם ונתנו על ציצת הכנף פתיל תכלת
[39] והיה לכם לציצת וראיתם אתו וזכרתם את כל מצות יהוה ועשיתם אתם ולא תתורו אחרי לבבכם ואחרי עיניכם אשר אתם זנים אחריהם
[40] למען תזכרו ועשיתם את כל מצותי והייתם קדשים לאלהיכם
[41] אני יהוה אלהיכם אשר הוצאתי אתכם מארץ מצרים להיות לכם לאלהים אני יהוה אלהיכם
|