|
[1] וישמע הכנעני מלך ערד ישב הנגב כי בא ישראל דרך האתרים וילחם בישראל וישב ממנו שבי
[2] וידר ישראל נדר ליהוה ויאמר אם נתן תתן את העם הזה בידי־והחרמתי את עריהם
[3] וישמע יהוה בקול ישראל ויתן את הכנעני ויחרם אתהם ואת עריהם ויקרא שם המקום חרמה
[4] ויסעו מהר ההר דרך ים סוף לסבב את ארץ אדום ותקצר נפש העם בדרך
[5] וידבר העם באלהים ובמשה למה העליתנו ממצרים למות במדבר כי אין לחם ואין מים ונפשנו קצה בלחם הקלקל
[6] וישלח יהוה בעם את הנחשים השרפים וינשכו את העם וימת עם רב מישראל
[7] ויבא העם אל משה ויאמרו חטאנו כי דברנו ביהוה ובך־התפלל אל יהוה ויסר מעלינו את הנחש ויתפלל משה בעד העם
[8] ויאמר יהוה אל משה עשה לך שרף ושים אתו על נס והיה כל הנשוך וראה אתו וחי
[9] ויעש משה נחש נחשת וישמהו על הנס והיה אם נשך הנחש את איש־והביט אל נחש הנחשת וחי
[10] ויסעו בני ישראל ויחנו באבת
[11] ויסעו מאבת ויחנו בעיי העברים במדבר אשר על פני מואב ממזרח השמש
[12] משם נסעו ויחנו בנחל זרד
[13] משם נסעו ויחנו מעבר ארנון אשר במדבר היצא מגבל האמרי כי ארנון גבול מואב בין מואב ובין האמרי
[14] על כן יאמר בספר מלחמת יהוה את והב בסופה ואת הנחלים ארנון
[15] ואשד הנחלים אשר נטה לשבת ער ונשען לגבול מואב
[16] ומשם בארה הוא הבאר אשר אמר יהוה למשה אסף את העם ואתנה להם מים
[17] אז ישיר ישראל את השירה הזאת עלי באר ענו לה
[18] באר חפרוה שרים כרוה נדיבי העם במחקק במשענתם וממדבר מתנה
[19] וממתנה נחליאל ומנחליאל במות
[20] ומבמות הגיא אשר בשדה מואב־ראש הפסגה ונשקפה על פני הישימן
[21] וישלח ישראל מלאכים אל סיחן מלך האמרי לאמר
[22] אעברה בארצך לא נטה בשדה ובכרם־לא נשתה מי באר בדרך המלך נלך עד אשר נעבר גבלך
[23] ולא נתן סיחן את ישראל עבר בגבלו ויאסף סיחן את כל עמו ויצא לקראת ישראל המדברה ויבא יהצה וילחם בישראל
[24] ויכהו ישראל לפי חרב ויירש את ארצו מארנן עד יבק עד בני עמון־כי עז גבול בני עמון
[25] ויקח ישראל את כל הערים האלה וישב ישראל בכל ערי האמרי בחשבון ובכל בנתיה
[26] כי חשבון־עיר סיחן מלך האמרי הוא והוא נלחם במלך מואב הראשון ויקח את כל ארצו מידו עד ארנן
[27] על כן יאמרו המשלים באו חשבון תבנה ותכונן עיר סיחון
[28] כי אש יצאה מחשבון להבה מקרית סיחן אכלה ער מואב בעלי במות ארנן
[29] אוי לך מואב אבדת עם כמוש נתן בניו פליטם ובנתיו בשבית למלך אמרי סיחון
[30] ונירם אבד חשבון עד דיבן ונשים עד נפח אשר עד מידבא
[31] וישב ישראל בארץ האמרי
[32] וישלח משה לרגל את יעזר וילכדו בנתיה ויירש [Q: ויורש] את האמרי אשר שם
[33] ויפנו ויעלו דרך הבשן ויצא עוג מלך הבשן לקראתם הוא וכל עמו למלחמה־אדרעי
[34] ויאמר יהוה אל משה אל תירא אתו־כי בידך נתתי אתו ואת כל עמו ואת ארצו ועשית לו־כאשר עשית לסיחן מלך האמרי אשר יושב בחשבון
[35] ויכו אתו ואת בניו ואת כל עמו עד בלתי השאיר לו שריד ויירשו את ארצו
|