|
[1] ויסעו בני ישראל ויחנו בערבות מואב מעבר לירדן ירחו
[2] וירא בלק בן צפור את כל אשר עשה ישראל לאמרי
[3] ויגר מואב מפני העם מאד־כי רב הוא ויקץ מואב מפני בני ישראל
[4] ויאמר מואב אל זקני מדין עתה ילחכו הקהל את כל סביבתינו כלחך השור את ירק השדה ובלק בן צפור מלך למואב בעת ההוא
[5] וישלח מלאכים אל בלעם בן בער פתורה אשר על הנהר ארץ בני עמו־לקרא לו לאמר הנה עם יצא ממצרים הנה כסה את עין הארץ והוא ישב ממלי
[6] ועתה לכה נא ארה לי את העם הזה כי עצום הוא ממני־אולי אוכל נכה בו ואגרשנו מן הארץ כי ידעתי את אשר תברך מברך ואשר תאר יואר
[7] וילכו זקני מואב וזקני מדין וקסמים בידם ויבאו אל בלעם וידברו אליו דברי בלק
[8] ויאמר אליהם לינו פה הלילה והשבתי אתכם דבר כאשר ידבר יהוה אלי וישבו שרי מואב עם בלעם
[9] ויבא אלהים אל בלעם ויאמר מי האנשים האלה עמך
[10] ויאמר בלעם אל האלהים בלק בן צפר מלך מואב שלח אלי
[11] הנה העם היצא ממצרים ויכס את עין הארץ עתה לכה קבה לי אתו־אולי אוכל להלחם בו וגרשתיו
[12] ויאמר אלהים אל בלעם לא תלך עמהם לא תאר את העם כי ברוך הוא
[13] ויקם בלעם בבקר ויאמר אל שרי בלק לכו אל ארצכם כי מאן יהוה לתתי להלך עמכם
[14] ויקומו שרי מואב ויבאו אל בלק ויאמרו מאן בלעם הלך עמנו
[15] ויסף עוד בלק שלח שרים רבים ונכבדים מאלה
[16] ויבאו אל בלעם ויאמרו לו כה אמר בלק בן צפור אל נא תמנע מהלך אלי
[17] כי כבד אכבדך מאד וכל אשר תאמר אלי אעשה ולכה נא קבה לי את העם הזה
[18] ויען בלעם ויאמר אל עבדי בלק אם יתן לי בלק מלא ביתו כסף וזהב־לא אוכל לעבר את פי יהוה אלהי לעשות קטנה או גדולה
[19] ועתה שבו נא בזה גם אתם־הלילה ואדעה מה יסף יהוה דבר עמי
[20] ויבא אלהים אל בלעם לילה ויאמר לו אם לקרא לך באו האנשים קום לך אתם ואך את הדבר אשר אדבר אליך־אתו תעשה
[21] ויקם בלעם בבקר ויחבש את אתנו וילך עם שרי מואב
[22] ויחר אף אלהים כי הולך הוא ויתיצב מלאך יהוה בדרך לשטן לו והוא רכב על אתנו ושני נעריו עמו
[23] ותרא האתון את מלאך יהוה נצב בדרך וחרבו שלופה בידו ותט האתון מן הדרך ותלך בשדה ויך בלעם את האתון להטתה הדרך
[24] ויעמד מלאך יהוה במשעול הכרמים־גדר מזה וגדר מזה
[25] ותרא האתון את מלאך יהוה ותלחץ אל הקיר ותלחץ את רגל בלעם אל הקיר ויסף להכתה
[26] ויוסף מלאך יהוה עבור ויעמד במקום צר אשר אין דרך לנטות ימין ושמאול
[27] ותרא האתון את מלאך יהוה ותרבץ תחת בלעם ויחר אף בלעם ויך את האתון במקל
[28] ויפתח יהוה את פי האתון ותאמר לבלעם מה עשיתי לך כי הכיתני זה שלש רגלים
[29] ויאמר בלעם לאתון כי התעללת בי לו יש חרב בידי כי עתה הרגתיך
[30] ותאמר האתון אל בלעם הלוא אנכי אתנך אשר רכבת עלי מעודך עד היום הזה־ההסכן הסכנתי לעשות לך כה ויאמר לא
[31] ויגל יהוה את עיני בלעם וירא את מלאך יהוה נצב בדרך וחרבו שלפה בידו ויקד וישתחו לאפיו
[32] ויאמר אליו מלאך יהוה על מה הכית את אתנך זה שלוש רגלים הנה אנכי יצאתי לשטן כי ירט הדרך לנגדי
[33] ותראני האתון ותט לפני זה שלש רגלים אולי נטתה מפני כי עתה גם אתכה הרגתי ואותה החייתי
[34] ויאמר בלעם אל מלאך יהוה חטאתי־כי לא ידעתי כי אתה נצב לקראתי בדרך ועתה אם רע בעיניך אשובה לי
[35] ויאמר מלאך יהוה אל בלעם לך עם האנשים ואפס את הדבר אשר אדבר אליך אתו תדבר וילך בלעם עם שרי בלק
[36] וישמע בלק כי בא בלעם ויצא לקראתו אל עיר מואב אשר על גבול ארנן אשר בקצה הגבול
[37] ויאמר בלק אל בלעם הלא שלח שלחתי אליך לקרא לך־למה לא הלכת אלי האמנם לא אוכל כבדך
[38] ויאמר בלעם אל בלק הנה באתי אליך־עתה היכל אוכל דבר מאומה הדבר אשר ישים אלהים בפי־אתו אדבר
[39] וילך בלעם עם בלק ויבאו קרית חצות
[40] ויזבח בלק בקר וצאן וישלח לבלעם ולשרים אשר אתו
[41] ויהי בבקר־ויקח בלק את בלעם ויעלהו במות בעל וירא משם קצה העם
|