|
[1] ויאמר משה אל בני ישראל ככל אשר צוה יהוה את משה
[2] וידבר משה אל ראשי המטות לבני ישראל לאמר זה הדבר אשר צוה יהוה
[3] איש כי ידר נדר ליהוה או השבע שבעה לאסר אסר על נפשו־לא יחל דברו ככל היצא מפיו יעשה
[4] ואשה כי תדר נדר ליהוה ואסרה אסר בבית אביה בנעריה
[5] ושמע אביה את נדרה ואסרה אשר אסרה על נפשה והחריש לה אביה־וקמו כל נדריה וכל אסר אשר אסרה על נפשה יקום
[6] ואם הניא אביה אתה ביום שמעו־כל נדריה ואסריה אשר אסרה על נפשה לא יקום ויהוה יסלח לה כי הניא אביה אתה
[7] ואם היו תהיה לאיש ונדריה עליה או מבטא שפתיה אשר אסרה על נפשה
[8] ושמע אישה ביום שמעו והחריש לה וקמו נדריה ואסרה אשר אסרה על נפשה־יקמו
[9] ואם ביום שמע אישה יניא אותה והפר את נדרה אשר עליה ואת מבטא שפתיה אשר אסרה על נפשה־ויהוה יסלח לה
[10] ונדר אלמנה וגרושה־כל אשר אסרה על נפשה יקום עליה
[11] ואם בית אישה נדרה או אסרה אסר על נפשה בשבעה
[12] ושמע אישה והחרש לה לא הניא אתה־וקמו כל נדריה וכל אסר אשר אסרה על נפשה יקום
[13] ואם הפר יפר אתם אישה ביום שמעו־כל מוצא שפתיה לנדריה ולאסר נפשה לא יקום אישה הפרם ויהוה יסלח לה
[14] כל נדר וכל שבעת אסר לענת נפש־אישה יקימנו ואישה יפרנו
[15] ואם החרש יחריש לה אישה מיום אל יום והקים את כל נדריה או את כל אסריה אשר עליה־הקים אתם כי החרש לה ביום שמעו
[16] ואם הפר יפר אתם אחרי שמעו־ונשא את עונה
[17] אלה החקים אשר צוה יהוה את משה בין איש לאשתו־בין אב לבתו בנעריה בית אביה
|