|
[1]וידבר יהוה אל משה לאמר
[2]נקם נקמת בני ישראל מאת המדינים אחר תאסף אל עמיך
[3]וידבר משה אל העם לאמר החלצו מאתכם אנשים לצבא ויהיו על מדין לתת נקמת יהוה במדין
[4]אלף למטה אלף למטה־לכל מטות ישראל תשלחו לצבא
[5]וימסרו מאלפי ישראל אלף למטה־שנים עשר אלף חלוצי צבא
[6]וישלח אתם משה אלף למטה לצבא אתם ואת פינחס בן אלעזר הכהן לצבא וכלי הקדש וחצצרות התרועה בידו
[7]ויצבאו על מדין כאשר צוה יהוה את משה ויהרגו כל זכר
[8]ואת מלכי מדין הרגו על חלליהם את אוי ואת רקם ואת צור ואת חור ואת רבע־חמשת מלכי מדין ואת בלעם בן בעור הרגו בחרב
[9]וישבו בני ישראל את נשי מדין ואת טפם ואת כל בהמתם ואת כל מקנהם ואת כל חילם בזזו
[10]ואת כל עריהם במושבתם ואת כל טירתם־שרפו באש
[11]ויקחו את כל השלל ואת כל המלקוח־באדם ובבהמה
[12]ויבאו אל משה ואל אלעזר הכהן ואל עדת בני ישראל את השבי ואת המלקוח ואת השלל־אל המחנה אל ערבת מואב אשר על ירדן ירחו
[13]ויצאו משה ואלעזר הכהן וכל נשיאי העדה־לקראתם אל מחוץ למחנה
[14]ויקצף משה על פקודי החיל שרי האלפים ושרי המאות הבאים מצבא המלחמה
[15]ויאמר אליהם משה החייתם כל נקבה
[16]הן הנה היו לבני ישראל בדבר בלעם למסר מעל ביהוה על דבר פעור ותהי המגפה בעדת יהוה
[17]ועתה הרגו כל זכר בטף וכל אשה ידעת איש למשכב זכר־הרגו
[18]וכל הטף בנשים אשר לא ידעו משכב זכר־החיו לכם
[19]ואתם חנו מחוץ למחנה־שבעת ימים כל הרג נפש וכל נגע בחלל תתחטאו ביום השלישי וביום השביעי־אתם ושביכם
[20]וכל בגד וכל כלי עור וכל מעשה עזים וכל כלי עץ־תתחטאו
[21]ויאמר אלעזר הכהן אל אנשי הצבא הבאים למלחמה זאת חקת התורה אשר צוה יהוה את משה
[22]אך את הזהב ואת הכסף את הנחשת את הברזל את הבדיל ואת העפרת
[23]כל דבר אשר יבא באש תעבירו באש וטהר־אך במי נדה יתחטא וכל אשר לא יבא באש תעבירו במים
[24]וכבסתם בגדיכם ביום השביעי וטהרתם ואחר תבאו אל המחנה
[25]ויאמר יהוה אל משה לאמר
[26]שא את ראש מלקוח השבי באדם ובבהמה־אתה ואלעזר הכהן וראשי אבות העדה
[27]וחצית את המלקוח בין תפשי המלחמה היצאים לצבא־ובין כל העדה
[28]והרמת מכס ליהוה מאת אנשי המלחמה היצאים לצבא־אחד נפש מחמש המאות מן האדם ומן הבקר ומן החמרים ומן הצאן
[29]ממחציתם תקחו ונתתה לאלעזר הכהן תרומת יהוה
[30]וממחצת בני ישראל תקח אחד אחז מן החמשים מן האדם מן הבקר מן החמרים ומן הצאן־מכל הבהמה ונתתה אתם ללוים שמרי משמרת משכן יהוה
[31]ויעש משה ואלעזר הכהן כאשר צוה יהוה את משה
[32]ויהי המלקוח־יתר הבז אשר בזזו עם הצבא צאן שש מאות אלף ושבעים אלף־וחמשת אלפים
[33]ובקר שנים ושבעים אלף
[34]וחמרים אחד וששים אלף
[35]ונפש אדם־מן הנשים אשר לא ידעו משכב זכר כל נפש שנים ושלשים אלף
[36]ותהי המחצה־חלק היצאים בצבא מספר הצאן שלש מאות אלף ושלשים אלף ושבעת אלפים וחמש מאות
[37]ויהי המכס ליהוה מן הצאן־שש מאות חמש ושבעים
[38]והבקר־ששה ושלשים אלף ומכסם ליהוה שנים ושבעים
[39]וחמרים שלשים אלף וחמש מאות ומכסם ליהוה אחד וששים
[40]ונפש אדם ששה עשר אלף ומכסם ליהוה־שנים ושלשים נפש
[41]ויתן משה את מכס תרומת יהוה לאלעזר הכהן־כאשר צוה יהוה את משה
[42]וממחצית בני ישראל אשר חצה משה מן האנשים הצבאים
[43]ותהי מחצת העדה מן הצאן־שלש מאות אלף ושלשים אלף שבעת אלפים וחמש מאות
[44]ובקר ששה ושלשים אלף
[45]וחמרים שלשים אלף וחמש מאות
[46]ונפש אדם ששה עשר אלף
[47]ויקח משה ממחצת בני ישראל את האחז אחד מן החמשים־מן האדם ומן הבהמה ויתן אתם ללוים שמרי משמרת משכן יהוה כאשר צוה יהוה את משה
[48]ויקרבו אל משה הפקדים אשר לאלפי הצבא־שרי האלפים ושרי המאות
[49]ויאמרו אל משה עבדיך נשאו את ראש אנשי המלחמה אשר בידנו ולא נפקד ממנו איש
[50]ונקרב את קרבן יהוה איש אשר מצא כלי זהב אצעדה וצמיד טבעת עגיל וכומז־לכפר על נפשתינו לפני יהוה
[51]ויקח משה ואלעזר הכהן את הזהב־מאתם כל כלי מעשה
[52]ויהי כל זהב התרומה אשר הרימו ליהוה־ששה עשר אלף שבע מאות וחמשים שקל מאת שרי האלפים ומאת שרי המאות
[53]אנשי הצבא בזזו איש לו
[54]ויקח משה ואלעזר הכהן את הזהב מאת שרי האלפים והמאות ויבאו אתו אל אהל מועד זכרון לבני ישראל לפני יהוה
|