|
[1] וידבר יהוה אל משה לאמר
[2] דבר אל בני ישראל ואמרת אלהם איש או אשה כי יפלא לנדר נדר נזיר־להזיר ליהוה
[3] מיין ושכר יזיר חמץ יין וחמץ שכר לא ישתה וכל משרת ענבים לא ישתה וענבים לחים ויבשים לא יאכל
[4] כל ימי נזרו מכל אשר יעשה מגפן היין מחרצנים ועד זג־לא יאכל
[5] כל ימי נדר נזרו תער לא יעבר על ראשו עד מלאת הימם אשר יזיר ליהוה קדש יהיה־גדל פרע שער ראשו
[6] כל ימי הזירו ליהוה על נפש מת לא יבא
[7] לאביו ולאמו לאחיו ולאחתו־לא יטמא להם במתם כי נזר אלהיו על ראשו
[8] כל ימי נזרו קדש הוא ליהוה
[9] וכי ימות מת עליו בפתע פתאם וטמא ראש נזרו־וגלח ראשו ביום טהרתו ביום השביעי יגלחנו
[10] וביום השמיני יבא שתי תרים או שני בני יונה אל הכהן־אל פתח אהל מועד
[11] ועשה הכהן אחד לחטאת ואחד לעלה וכפר עליו מאשר חטא על הנפש וקדש את ראשו ביום ההוא
[12] והזיר ליהוה את ימי נזרו והביא כבש בן שנתו לאשם והימים הראשנים יפלו כי טמא נזרו
[13] וזאת תורת הנזיר ביום מלאת ימי נזרו יביא אתו אל פתח אהל מועד
[14] והקריב את קרבנו ליהוה כבש בן שנתו תמים אחד לעלה וכבשה אחת בת שנתה תמימה לחטאת ואיל אחד תמים לשלמים
[15] וסל מצות סלת חלת בלולת בשמן ורקיקי מצות משחים בשמן ומנחתם ונסכיהם
[16] והקריב הכהן לפני יהוה ועשה את חטאתו ואת עלתו
[17] ואת האיל יעשה זבח שלמים ליהוה על סל המצות ועשה הכהן את מנחתו ואת נסכו
[18] וגלח הנזיר פתח אהל מועד־את ראש נזרו ולקח את שער ראש נזרו ונתן על האש אשר תחת זבח השלמים
[19] ולקח הכהן את הזרע בשלה מן האיל וחלת מצה אחת מן הסל ורקיק מצה אחד ונתן על כפי הנזיר אחר התגלחו את נזרו
[20] והניף אותם הכהן תנופה לפני יהוה־קדש הוא לכהן על חזה התנופה ועל שוק התרומה ואחר ישתה הנזיר יין
[21] זאת תורת הנזיר אשר ידר קרבנו ליהוה על נזרו מלבד אשר תשיג ידו כפי נדרו אשר ידר־כן יעשה על תורת נזרו
[22] וידבר יהוה אל משה לאמר
[23] דבר אל אהרן ואל בניו לאמר כה תברכו את בני ישראל אמור להם
[24] יברכך יהוה וישמרך
[25] יאר יהוה פניו אליך ויחנך
[26] ישא יהוה פניו אליך וישם לך שלום
[27] ושמו את שמי על בני ישראל ואני אברכם
|