|
[1] כי־תשב ללחום את־מושל בין תבין את־אשר לפניך
[2] ושמת שכין בלעך אם־בעל נפש אתה
[3] אל־תתאו למטעמותיו והוא לחם כזבים
[4] אל־תיגע להעשיר מבינתך חדל
[5] התעוף [Q: התעיף] עיניך בו ואיננו כי עשה יעשה־לו כנפים כנשר ועיף [Q: יעוף] השמים
[6] אל־תלחם־את־לחם רע עין ואל־תתאו למטעמתיו
[7] כי כמו שער בנפשו כן־הוא אכול ושתה יאמר לך ולבו בל־עמך
[8] פתך־אכלת תקיאנה ושחת דבריך הנעימים
[9] באזני כסיל אל־תדבר כי־יבוז לשכל מליך
[10] אל־תסג גבול עולם ובשדי יתומים אל־תבא
[11] כי־גאלם חזק הוא־יריב את־ריבם אתך
[12] הביאה למוסר לבך ואזנך לאמרי־דעת
[13] אל־תמנע מנער מוסר כי־תכנו בשבט לא ימות
[14] אתה בשבט תכנו ונפשו משאול תציל
[15] בני אם־חכם לבך ישמח לבי גם־אני
[16] ותעלזנה כליותי בדבר שפתיך מישרים
[17] אל־יקנא לבך בחטאים כי אם־ביראת־יהוה כל־היום
[18] כי אם־יש אחרית ותקותך לא תכרת
[19] שמע־אתה בני וחכם ואשר בדרך לבך
[20] אל־תהי בסבאי־יין בזללי בשר למו
[21] כי־סבא וזולל יורש וקרעים תלביש נומה
[22] שמע לאביך זה ילדך ואל־תבוז כי־זקנה אמך
[23] אמת קנה ואל־תמכר חכמה ומוסר ובינה
[24] גול [Q: גיל] יגיל אבי צדיק יולד [Q: ויולד] חכם וישמח [Q: ישמח־] בו
[25] ישמח־אביך ואמך ותגל יולדתך
[26] תנה־בני לבך לי ועיניך דרכי תרצנה [Q: תצרנה]
[27] כי־שוחה עמקה זונה ובאר צרה נכריה
[28] אף־היא כחתף תארב ובוגדים באדם תוסף
[29] למי אוי למי אבוי למי מדונים [Q: מדינים] למי שיח למי פצעים חנם למי חכללות עינים
[30] למאחרים על־היין לבאים לחקר ממסך
[31] אל־תרא יין כי יתאדם כי־יתן בכיס [Q: בכוס] עינו יתהלך במישרים
[32] אחריתו כנחש ישך וכצפעני יפרש
[33] עיניך יראו זרות ולבך ידבר תהפכות
[34] והיית כשכב בלב־ים וכשכב בראש חבל
[35] הכוני בל־חליתי הלמוני בל־ידעתי מתי אקיץ אוסיף אבקשנו עוד
|