|
[1] אל־תקנא באנשי רעה ואל־תתאו להיות אתם
[2] כי־שד יהגה לבם ועמל שפתיהם תדברנה
[3] בחכמה יבנה בית ובתבונה יתכונן
[4] ובדעת חדרים ימלאו כל־הון יקר ונעים
[5] גבר־חכם בעוז ואיש־דעת מאמץ־כח
[6] כי בתחבלות תעשה־לך מלחמה ותשועה ברב יועץ
[7] ראמות לאויל חכמות בשער לא יפתח־פיהו
[8] מחשב להרע לו בעל־מזמות יקראו
[9] זמת אולת חטאת ותועבת לאדם לץ
[10] התרפית ביום צרה צר כחכה
[11] הצל לקחים למות ומטים להרג אם־תחשוך
[12] כי־תאמר הן לא־ידענו־זה הלא־תכן לבות הוא־יבין ונצר נפשך הוא ידע והשיב לאדם כפעלו
[13] אכל־בני דבש כי־טוב ונפת מתוק על־חכך
[14] כן דעה חכמה־לנפשך אם־מצאת ויש אחרית ותקותך לא תכרת
[15] אל־תארב רשע לנוה צדיק אל־תשדד רבצו
[16] כי שבע יפול צדיק וקם ורשעים יכשלו ברעה
[17] בנפל אויביך [Q: אויבך] אל־תשמח ובכשלו אל־יגל לבך
[18] פן־יראה יהוה ורע בעיניו והשיב מעליו אפו
[19] אל־תתחר במרעים אל־תקנא ברשעים
[20] כי לא־תהיה אחרית לרע נר רשעים ידעך
[21] ירא־את־יהוה בני ומלך עם־שונים אל־תתערב
[22] כי־פתאם יקום אידם ופיד שניהם מי יודע
[23] גם־אלה לחכמים הכר־פנים במשפט בל־טוב
[24] אמר לרשע־צדיק אתה יקבהו עמים יזעמוהו לאמים
[25] ולמוכיחים ינעם ועליהם תבוא ברכת־טוב
[26] שפתים ישק משיב דברים נכחים
[27] הכן בחוץ מלאכתך־ועתדה בשדה לך אחר ובנית ביתך
[28] אל־תהי עד־חנם ברעך והפתית בשפתיך
[29] אל־תאמר־כאשר עשה־לי כן אעשה־לו אשיב לאיש כפעלו
[30] על־שדה איש־עצל עברתי ועל־כרם אדם חסר־לב
[31] והנה עלה כלו קמשנים־כסו פניו חרלים וגדר אבניו נהרסה
[32] ואחזה אנכי אשית לבי ראיתי לקחתי מוסר
[33] מעט שנות מעט תנומות מעט חבק ידים לשכב
[34] ובא־מתהלך רישך ומחסריך כאיש מגן
|