|
[1] הללו־יה הודו ליהוה כי־טוב כי לעולם חסדו
[2] מי־ימלל גבורות יהוה ישמיע כל־תהלתו
[3] אשרי שמרי משפט עשה צדקה בכל־עת
[4] זכרני יהוה ברצון עמך פקדני בישועתך
[5] לראות בטובת בחיריך לשמח בשמחת גויך להתהלל עם־נחלתך
[6] חטאנו עם־אבותינו העוינו הרשענו
[7] אבותינו במצרים לא־השכילו נפלאותיך לא זכרו את־רב חסדיך וימרו על־ים בים־סוף
[8] ויושיעם למען שמו להודיע את־גבורתו
[9] ויגער בים־סוף ויחרב ויוליכם בתהמות כמדבר
[10] ויושיעם מיד שונא ויגאלם מיד אויב
[11] ויכסו־מים צריהם אחד מהם לא נותר
[12] ויאמינו בדבריו ישירו תהלתו
[13] מהרו שכחו מעשיו לא־חכו לעצתו
[14] ויתאוו תאוה במדבר וינסו־אל בישימון
[15] ויתן להם שאלתם וישלח רזון בנפשם
[16] ויקנאו למשה במחנה לאהרן קדוש יהוה
[17] תפתח־ארץ ותבלע דתן ותכס על־עדת אבירם
[18] ותבער־אש בעדתם להבה תלהט רשעים
[19] יעשו־עגל בחרב וישתחוו למסכה
[20] וימירו את־כבודם בתבנית שור אכל עשב
[21] שכחו אל מושיעם עשה גדלות במצרים
[22] נפלאות בארץ חם נוראות על־ים־סוף
[23] ויאמר להשמידם לולי משה בחירו עמד בפרץ לפניו להשיב חמתו מהשחית
[24] וימאסו בארץ חמדה לא־האמינו לדברו
[25] וירגנו באהליהם לא שמעו בקול יהוה
[26] וישא ידו להם להפיל אותם במדבר
[27] ולהפיל זרעם בגוים ולזרותם בארצות
[28] ויצמדו לבעל פעור ויאכלו זבחי מתים
[29] ויכעיסו במעלליהם ותפרץ־בם מגפה
[30] ויעמד פינחס ויפלל ותעצר המגפה
[31] ותחשב לו לצדקה לדר ודר עד־עולם
[32] ויקציפו על־מי מריבה וירע למשה בעבורם
[33] כי־המרו את־רוחו ויבטא בשפתיו
[34] לא־השמידו את־העמים אשר אמר יהוה להם
[35] ויתערבו בגוים וילמדו מעשיהם
[36] ויעבדו את־עצביהם ויהיו להם למוקש
[37] ויזבחו את־בניהם ואת־בנותיהם לשדים
[38] וישפכו דם נקי דם־בניהם ובנותיהם אשר זבחו לעצבי כנען ותחנף הארץ בדמים
[39] ויטמאו במעשיהם ויזנו במעלליהם
[40] ויחר־אף יהוה בעמו ויתעב את־נחלתו
[41] ויתנם ביד־גוים וימשלו בהם שנאיהם
[42] וילחצום אויביהם ויכנעו תחת ידם
[43] פעמים רבות יצילם והמה ימרו בעצתם וימכו בעונם
[44] וירא בצר להם בשמעו את־רנתם
[45] ויזכר להם בריתו וינחם כרב חסדו
[46] ויתן אותם לרחמים לפני כל־שוביהם
[47] הושיענו יהוה אלהינו וקבצנו מן־הגוים להדות לשם קדשך להשתבח בתהלתך
[48] ברוך יהוה אלהי ישראל מן־העולם ועד העולם ואמר כל־העם אמן הללו־יה
|