|
[1] הדו ליהוה כי־טוב כי לעולם חסדו
[2] יאמרו גאולי יהוה אשר גאלם מיד־צר
[3] ומארצות קבצם ממזרח וממערב מצפון ומים
[4] תעו במדבר בישימון דרך עיר מושב לא מצאו
[5] רעבים גם־צמאים נפשם בהם תתעטף
[6] ויצעקו אל־יהוה בצר להם ממצוקותיהם יצילם
[7] וידריכם בדרך ישרה ללכת אל־עיר מושב
[8] יודו ליהוה חסדו ונפלאותיו לבני אדם
[9] כי־השביע נפש שקקה ונפש רעבה מלא־טוב
[10] ישבי חשך וצלמות אסירי עני וברזל
[11] כי־המרו אמרי־אל ועצת עליון נאצו
[12] ויכנע בעמל לבם כשלו ואין עזר
[13] ויזעקו אל־יהוה בצר להם ממצקותיהם יושיעם
[14] יוציאם מחשך וצלמות ומוסרותיהם ינתק
[15] יודו ליהוה חסדו ונפלאותיו לבני אדם
[16] כי־שבר דלתות נחשת ובריחי ברזל גדע
[17] אולים מדרך פשעם ומעונתיהם יתענו
[18] כל־אכל תתעב נפשם ויגיעו עד־שערי מות
[19] ויזעקו אל־יהוה בצר להם ממצקותיהם יושיעם
[20] ישלח דברו וירפאם וימלט משחיתותם
[21] יודו ליהוה חסדו ונפלאותיו לבני אדם
[22] ויזבחו זבחי תודה ויספרו מעשיו ברנה
[23] יורדי הים באניות עשי מלאכה במים רבים
[24] המה ראו מעשי יהוה ונפלאותיו במצולה
[25] ויאמר־ויעמד רוח סערה ותרומם גליו
[26] יעלו שמים ירדו תהומות נפשם ברעה תתמוגג
[27] יחוגו וינועו כשכור וכל־חכמתם תתבלע
[28] ויצעקו אל־יהוה בצר להם וממצוקתיהם יוציאם
[29] יקם סערה לדממה ויחשו גליהם
[30] וישמחו כי־ישתקו וינחם אל־מחוז חפצם
[31] יודו ליהוה חסדו ונפלאותיו לבני אדם
[32] וירוממוהו בקהל־עם ובמושב זקנים יהללוהו
[33] ישם נהרות למדבר ומצאי מים לצמאון
[34] ארץ פרי למלחה מרעת יושבי בה
[35] ישם מדבר לאגם־מים וארץ ציה למצאי מים
[36] ויושב שם רעבים ויכוננו עיר מושב
[37] ויזרעו שדות ויטעו כרמים ויעשו פרי תבואה
[38] ויברכם וירבו מאד ובהמתם לא ימעיט
[39] וימעטו וישחו מעצר רעה ויגון
[40] שפך בוז על־נדיבים ויתעם בתהו לא־דרך
[41] וישגב אביון מעוני וישם כצאן משפחות
[42] יראו ישרים וישמחו וכל־עולה קפצה פיה
[43] מי־חכם וישמר־אלה ויתבוננו חסדי יהוה
|