|
[1] ותאמר לה נעמי חמותה בתי הלא אבקש לך מנוח אשר ייטב לך
[2] ועתה הלא בעז מדעתנו אשר היית את נערותיו הנה הוא זרה את גרן השערים־הלילה
[3] ורחצת וסכת ושמת שמלתך [Q: שמלתיך] עליך־וירדתי [Q: וירדת] הגרן אל תודעי לאיש עד כלתו לאכל ולשתות
[4] ויהי בשכבו וידעת את המקום אשר ישכב שם ובאת וגלית מרגלתיו ושכבתי [Q: ושכבת] והוא יגיד לך את אשר תעשין
[5] ותאמר אליה כל אשר תאמרי [Q: אלי] אעשה
[6] ותרד הגרן ותעש ככל אשר צותה חמותה
[7] ויאכל בעז וישת וייטב לבו ויבא לשכב בקצה הערמה ותבא בלט ותגל מרגלתיו ותשכב
[8] ויהי בחצי הלילה ויחרד האיש וילפת והנה אשה שכבת מרגלתיו
[9] ויאמר מי את ותאמר אנכי רות אמתך ופרשת כנפך על אמתך כי גאל אתה
[10] ויאמר ברוכה את ליהוה בתי־היטבת חסדך האחרון מן הראשון לבלתי לכת אחרי הבחורים־אם דל ואם עשיר
[11] ועתה בתי אל תיראי כל אשר תאמרי אעשה לך כי יודע כל שער עמי כי אשת חיל את
[12] ועתה כי אמנם כי אם גאל אנכי וגם יש גאל קרוב ממני
[13] ליני הלילה והיה בבקר אם יגאלך טוב יגאל ואם לא יחפץ לגאלך וגאלתיך אנכי חי יהוה שכבי עד הבקר
[14] ותשכב מרגלותו עד הבקר ותקם בטרום [Q: בטרם] יכיר איש את רעהו ויאמר אל יודע כי באה האשה הגרן
[15] ויאמר הבי המטפחת אשר עליך ואחזי בה־ותאחז בה וימד שש שערים וישת עליה ויבא העיר
[16] ותבוא אל חמותה ותאמר מי את בתי ותגד לה־את כל אשר עשה לה האיש
[17] ותאמר שש השערים האלה נתן לי כי אמר [Q: אלי] אל תבואי ריקם אל חמותך
[18] ותאמר שבי בתי עד אשר תדעין איך יפל דבר כי לא ישקט האיש כי אם כלה הדבר היום
|