|
[1] ולנעמי מידע [Q: מודע] לאישה איש גבור חיל־ממשפחת אלימלך ושמו בעז
[2] ותאמר רות המואביה אל נעמי אלכה נא השדה ואלקטה בשבלים־אחר אשר אמצא חן בעיניו ותאמר לה לכי בתי
[3] ותלך ותבוא ותלקט בשדה אחרי הקצרים ויקר מקרה־חלקת השדה לבעז אשר ממשפחת אלימלך
[4] והנה בעז בא מבית לחם ויאמר לקוצרים יהוה עמכם ויאמרו לו יברכך יהוה
[5] ויאמר בעז לנערו הנצב על הקוצרים למי הנערה הזאת
[6] ויען הנער הנצב על הקוצרים־ויאמר נערה מואביה היא השבה עם נעמי משדי מואב
[7] ותאמר אלקטה נא ואספתי בעמרים אחרי הקוצרים ותבוא ותעמוד מאז הבקר ועד עתה־זה שבתה הבית מעט
[8] ויאמר בעז אל רות הלוא שמעת בתי אל תלכי ללקט בשדה אחר וגם לא תעבורי מזה וכה תדבקין עם נערתי
[9] עיניך בשדה אשר יקצרון והלכת אחריהן־הלוא צויתי את הנערים לבלתי נגעך וצמת והלכת אל הכלים ושתית מאשר ישאבון הנערים
[10] ותפל על פניה ותשתחו ארצה ותאמר אליו מדוע מצאתי חן בעיניך להכירני־ואנכי נכריה
[11] ויען בעז ויאמר לה־הגד הגד לי כל אשר עשית את חמותך אחרי מות אישך ותעזבי אביך ואמך וארץ מולדתך ותלכי אל עם אשר לא ידעת תמול שלשום
[12] ישלם יהוה פעלך ותהי משכרתך שלמה מעם יהוה אלהי ישראל אשר באת לחסות תחת כנפיו
[13] ותאמר אמצא חן בעיניך אדני כי נחמתני וכי דברת על לב שפחתך ואנכי לא אהיה כאחת שפחתיך
[14] ויאמר לה בעז לעת האכל גשי הלם ואכלת מן הלחם וטבלת פתך בחמץ ותשב מצד הקצרים ויצבט לה קלי ותאכל ותשבע ותתר
[15] ותקם ללקט ויצו בעז את נעריו לאמר גם בין העמרים תלקט־ולא תכלימוה
[16] וגם של תשלו לה מן הצבתים ועזבתם ולקטה ולא תגערו בה
[17] ותלקט בשדה עד הערב ותחבט את אשר לקטה ויהי כאיפה שערים
[18] ותשא ותבוא העיר ותרא חמותה את אשר לקטה ותוצא ותתן לה את אשר הותרה משבעה
[19] ותאמר לה חמותה איפה לקטת היום ואנה עשית־יהי מכירך ברוך ותגד לחמותה את אשר עשתה עמו ותאמר שם האיש אשר עשיתי עמו היום בעז
[20] ותאמר נעמי לכלתה ברוך הוא ליהוה אשר לא עזב חסדו את החיים ואת המתים ותאמר לה נעמי קרוב לנו האיש־מגאלנו הוא
[21] ותאמר רות המואביה גם כי אמר אלי עם הנערים אשר לי תדבקין עד אם כלו את כל הקציר אשר לי
[22] ותאמר נעמי אל רות כלתה טוב בתי כי תצאי עם נערותיו ולא יפגעו בך בשדה אחר
[23] ותדבק בנערות בעז ללקט־עד כלות קציר השערים וקציר החטים ותשב את חמותה
|