|
[1] משא דבר יהוה בארץ חדרך ודמשק מנחתו כי ליהוה עין אדם וכל שבטי ישראל
[2] וגם חמת תגבל בה צר וצידון כי חכמה מאד
[3] ותבן צר מצור לה ותצבר כסף כעפר וחרוץ כטיט חוצות
[4] הנה אדני יורשנה והכה בים חילה והיא באש תאכל
[5] תרא אשקלון ותירא ועזה ותחיל מאד ועקרון כי הביש מבטה ואבד מלך מעזה ואשקלון לא תשב
[6] וישב ממזר באשדוד והכרתי גאון פלשתים
[7] והסרתי דמיו מפיו ושקציו מבין שניו ונשאר גם הוא לאלהינו והיה כאלף ביהודה ועקרון כיבוסי
[8] וחניתי לביתי מצבה מעבר ומשב ולא יעבר עליהם עוד נגש כי עתה ראיתי בעיני
[9] גילי מאד בת ציון הריעי בת ירושלם הנה מלכך יבוא לך צדיק ונושע הוא עני ורכב על חמור ועל עיר בן אתנות
[10] והכרתי רכב מאפרים וסוס מירושלם ונכרתה קשת מלחמה ודבר שלום לגוים ומשלו מים עד ים ומנהר עד אפסי ארץ
[11] גם את בדם בריתך שלחתי אסיריך מבור אין מים בו
[12] שובו לבצרון אסירי התקוה גם היום מגיד משנה אשיב לך
[13] כי דרכתי לי יהודה קשת מלאתי אפרים ועוררתי בניך ציון על בניך יון ושמתיך כחרב גבור
[14] ויהוה עליהם יראה ויצא כברק חצו ואדני יהוה בשופר יתקע והלך בסערות תימן
[15] יהוה צבאות יגן עליהם ואכלו וכבשו אבני קלע ושתו המו כמו יין ומלאו כמזרק־כזויות מזבח
[16] והושיעם יהוה אלהיהם ביום ההוא־כצאן עמו כי אבני נזר מתנוססות על אדמתו
[17] כי מה טובו ומה יפיו־דגן בחורים ותירוש ינובב בתלות
|