|
[1] ויהי דבר יהוה צבאות לאמר
[2] כה אמר יהוה צבאות קנאתי לציון קנאה גדולה וחמה גדולה קנאתי לה
[3] כה אמר יהוה שבתי אל ציון ושכנתי בתוך ירושלם ונקראה ירושלם עיר האמת והר יהוה צבאות הר הקדש
[4] כה אמר יהוה צבאות עד ישבו זקנים וזקנות ברחבות ירושלם ואיש משענתו בידו מרב ימים
[5] ורחבות העיר ימלאו ילדים וילדות משחקים ברחבתיה
[6] כה אמר יהוה צבאות כי יפלא בעיני שארית העם הזה בימים ההם־גם בעיני יפלא נאם יהוה צבאות
[7] כה אמר יהוה צבאות הנני מושיע את עמי מארץ מזרח ומארץ מבוא השמש
[8] והבאתי אתם ושכנו בתוך ירושלם והיו לי לעם ואני אהיה להם לאלהים־באמת ובצדקה
[9] כה אמר יהוה צבאות תחזקנה ידיכם השמעים בימים האלה את הדברים האלה־מפי הנביאים אשר ביום יסד בית יהוה צבאות ההיכל להבנות
[10] כי לפני הימים ההם שכר האדם לא נהיה ושכר הבהמה איננה וליוצא ולבא אין שלום מן הצר ואשלח את כל האדם איש ברעהו
[11] ועתה לא כימים הראשנים אני לשארית העם הזה־נאם יהוה צבאות
[12] כי זרע השלום הגפן תתן פריה והארץ תתן את יבולה והשמים יתנו טלם והנחלתי את שארית העם הזה־את כל אלה
[13] והיה כאשר הייתם קללה בגוים בית יהודה ובית ישראל־כן אושיע אתכם והייתם ברכה אל תיראו תחזקנה ידיכם
[14] כי כה אמר יהוה צבאות כאשר זממתי להרע לכם בהקציף אבתיכם אתי אמר יהוה צבאות ולא נחמתי
[15] כן שבתי זממתי בימים האלה להיטיב את ירושלם ואת בית יהודה אל תיראו
[16] אלה הדברים אשר תעשו דברו אמת איש את רעהו־אמת ומשפט שלום שפטו בשעריכם
[17] ואיש את רעת רעהו אל תחשבו בלבבכם ושבעת שקר אל תאהבו כי את כל אלה אשר שנאתי נאם יהוה
[18] ויהי דבר יהוה צבאות אלי לאמר
[19] כה אמר יהוה צבאות צום הרביעי וצום החמישי וצום השביעי וצום העשירי יהיה לבית יהודה לששון ולשמחה ולמעדים טובים והאמת והשלום אהבו
[20] כה אמר יהוה צבאות עד אשר יבאו עמים וישבי ערים רבות
[21] והלכו יושבי אחת אל אחת לאמר נלכה הלוך לחלות את פני יהוה ולבקש את יהוה צבאות אלכה גם אני
[22] ובאו עמים רבים וגוים עצומים לבקש את יהוה צבאות בירושלם ולחלות את פני יהוה
[23] כה אמר יהוה צבאות בימים ההמה אשר יחזיקו עשרה אנשים מכל לשנות הגוים והחזיקו בכנף איש יהודי לאמר נלכה עמכם־כי שמענו אלהים עמכם
|