|
[1] דבר יהוה אשר היה אל צפניה בן כושי בן גדליה בן אמריה בן חזקיה־בימי יאשיהו בן אמון מלך יהודה
[2] אסף אסף כל מעל פני האדמה־נאם יהוה
[3] אסף אדם ובהמה אסף עוף השמים ודגי הים והמכשלות את הרשעים והכרתי את האדם מעל פני האדמה־נאם יהוה
[4] ונטיתי ידי על יהודה ועל כל יושבי ירושלם והכרתי מן המקום הזה את שאר הבעל־את שם הכמרים עם הכהנים
[5] ואת המשתחוים על הגגות לצבא השמים ואת המשתחוים הנשבעים ליהוה והנשבעים במלכם
[6] ואת הנסוגים מאחרי יהוה ואשר לא בקשו את יהוה ולא דרשהו
[7] הס מפני אדני יהוה כי קרוב יום יהוה כי הכין יהוה זבח הקדיש קראיו
[8] והיה ביום זבח יהוה ופקדתי על השרים ועל בני המלך־ועל כל הלבשים מלבוש נכרי
[9] ופקדתי על כל הדולג על המפתן־ביום ההוא הממלאים בית אדניהם חמס ומרמה
[10] והיה ביום ההוא נאם יהוה קול צעקה משער הדגים ויללה מן המשנה ושבר גדול מהגבעות
[11] הילילו ישבי המכתש כי נדמה כל עם כנען נכרתו כל נטילי כסף
[12] והיה בעת ההיא אחפש את ירושלם בנרות ופקדתי על האנשים הקפאים על שמריהם האמרים בלבבם לא ייטיב יהוה ולא ירע
[13] והיה חילם למשסה ובתיהם לשממה ובנו בתים ולא ישבו ונטעו כרמים ולא ישתו את יינם
[14] קרוב יום יהוה הגדול קרוב ומהר מאד קול יום יהוה מר צרח שם גבור
[15] יום עברה היום ההוא יום צרה ומצוקה יום שאה ומשואה יום חשך ואפלה יום ענן וערפל
[16] יום שופר ותרועה על הערים הבצרות ועל הפנות הגבהות
[17] והצרתי לאדם והלכו כעורים־כי ליהוה חטאו ושפך דמם כעפר ולחמם כגללים
[18] גם כספם גם זהבם לא יוכל להצילם ביום עברת יהוה ובאש קנאתו תאכל כל הארץ כי כלה אך נבהלה יעשה את כל ישבי הארץ
|