|
[1] הוי מראה ונגאלה־העיר היונה
[2] לא שמעה בקול לא לקחה מוסר ביהוה לא בטחה אל אלהיה לא קרבה
[3] שריה בקרבה אריות שאגים שפטיה זאבי ערב לא גרמו לבקר
[4] נביאיה פחזים אנשי בגדות כהניה חללו קדש חמסו תורה
[5] יהוה צדיק בקרבה לא יעשה עולה בבקר בבקר משפטו יתן לאור לא נעדר ולא יודע עול בשת
[6] הכרתי גוים נשמו פנותם־החרבתי חוצותם מבלי עובר נצדו עריהם מבלי איש מאין יושב
[7] אמרתי אך תיראי אותי תקחי מוסר ולא יכרת מעונה כל אשר פקדתי עליה אכן השכימו השחיתו כל עלילותם
[8] לכן חכו לי נאם יהוה ליום קומי לעד כי משפטי לאסף גוים לקבצי ממלכות לשפך עליהם זעמי כל חרון אפי־כי באש קנאתי תאכל כל הארץ
[9] כי אז אהפך אל עמים שפה ברורה לקרא כלם בשם יהוה לעבדו שכם אחד
[10] מעבר לנהרי כוש־עתרי בת פוצי יובלון מנחתי
[11] ביום ההוא לא תבושי מכל עלילתיך אשר פשעת בי כי אז אסיר מקרבך עליזי גאותך ולא תוספי לגבהה עוד בהר קדשי
[12] והשארתי בקרבך עם עני ודל וחסו בשם יהוה
[13] שארית ישראל לא יעשו עולה ולא ידברו כזב ולא ימצא בפיהם לשון תרמית כי המה ירעו ורבצו ואין מחריד
[14] רני בת ציון־הריעו ישראל שמחי ועלזי בכל לב בת ירושלם
[15] הסיר יהוה משפטיך פנה איבך מלך ישראל יהוה בקרבך לא תיראי רע עוד
[16] ביום ההוא יאמר לירושלם אל תיראי ציון אל ירפו ידיך
[17] יהוה אלהיך בקרבך גבור יושיע ישיש עליך בשמחה יחריש באהבתו־יגיל עליך ברנה
[18] נוגי ממועד אספתי ממך היו־משאת עליה חרפה
[19] הנני עשה את כל מעניך בעת ההיא והושעתי את הצלעה והנדחה אקבץ ושמתים לתהלה ולשם בכל הארץ בשתם
[20] בעת ההיא אביא אתכם ובעת קבצי אתכם כי אתן אתכם לשם ולתהלה בכל עמי הארץ בשובי את שבותיכם לעיניכם אמר יהוה
|