|
[1] והנער שמואל משרת את יהוה לפני עלי ודבר יהוה היה יקר בימים ההם־אין חזון נפרץ
[2] ויהי ביום ההוא ועלי שכב במקומו ועינו החלו כהות לא יוכל לראות
[3] ונר אלהים טרם יכבה ושמואל שכב בהיכל יהוה אשר שם ארון אלהים
[4] ויקרא יהוה אל שמואל ויאמר הנני
[5] וירץ אל עלי ויאמר הנני כי קראת לי ויאמר לא קראתי שוב שכב וילך וישכב
[6] ויסף יהוה קרא עוד שמואל ויקם שמואל וילך אל עלי ויאמר הנני כי קראת לי ויאמר לא קראתי בני שוב שכב
[7] ושמואל טרם ידע את יהוה וטרם יגלה אליו דבר יהוה
[8] ויסף יהוה קרא שמואל בשלישת ויקם וילך אל עלי ויאמר הנני כי קראת לי ויבן עלי כי יהוה קרא לנער
[9] ויאמר עלי לשמואל לך שכב והיה אם יקרא אליך ואמרת דבר יהוה כי שמע עבדך וילך שמואל וישכב במקומו
[10] ויבא יהוה ויתיצב ויקרא כפעם בפעם שמואל שמואל ויאמר שמואל דבר כי שמע עבדך
[11] ויאמר יהוה אל שמואל הנה אנכי עשה דבר בישראל אשר כל שמעו־תצלינה שתי אזניו
[12] ביום ההוא אקים אל עלי את כל אשר דברתי אל ביתו־החל וכלה
[13] והגדתי לו כי שפט אני את ביתו עד עולם־בעון אשר ידע כי מקללים להם בניו ולא כהה בם
[14] ולכן נשבעתי לבית עלי אם יתכפר עון בית עלי בזבח ובמנחה־עד עולם
[15] וישכב שמואל עד הבקר ויפתח את דלתות בית יהוה ושמואל ירא מהגיד את המראה אל עלי
[16] ויקרא עלי את שמואל ויאמר שמואל בני ויאמר הנני
[17] ויאמר מה הדבר אשר דבר אליך־אל נא תכחד ממני כה יעשה לך אלהים וכה יוסיף אם תכחד ממני דבר מכל הדבר אשר דבר אליך
[18] ויגד לו שמואל את כל הדברים ולא כחד ממנו ויאמר־יהוה הוא הטוב בעינו יעשה
[19] ויגדל שמואל ויהוה היה עמו ולא הפיל מכל דבריו ארצה
[20] וידע כל ישראל מדן ועד באר שבע כי נאמן שמואל לנביא ליהוה
[21] ויסף יהוה להראה בשלה כי נגלה יהוה אל שמואל בשלו בדבר יהוה
|