|
[1] ושבתי אני ואראה את כל העשקים אשר נעשים תחת השמש והנה דמעת העשקים ואין להם מנחם ומיד עשקיהם כח ואין להם מנחם
[2] ושבח אני את המתים שכבר מתו־מן החיים אשר המה חיים עדנה
[3] וטוב משניהם־את אשר עדן לא היה אשר לא ראה את המעשה הרע אשר נעשה תחת השמש
[4] וראיתי אני את כל עמל ואת כל כשרון המעשה־כי היא קנאת איש מרעהו גם זה הבל ורעות רוח
[5] הכסיל חבק את ידיו ואכל את בשרו
[6] טוב מלא כף נחת־ממלא חפנים עמל ורעות רוח
[7] ושבתי אני ואראה הבל תחת השמש
[8] יש אחד ואין שני גם בן ואח אין לו ואין קץ לכל עמלו־גם עיניו [Q: עינו] לא תשבע עשר ולמי אני עמל ומחסר את נפשי מטובה־גם זה הבל וענין רע הוא
[9] טובים השנים מן האחד אשר יש להם שכר טוב בעמלם
[10] כי אם יפלו האחד יקים את חברו ואילו האחד שיפול ואין שני להקימו
[11] גם אם ישכבו שנים וחם להם ולאחד איך יחם
[12] ואם יתקפו האחד־השנים יעמדו נגדו והחוט המשלש לא במהרה ינתק
[13] טוב ילד מסכן וחכם־ממלך זקן וכסיל אשר לא ידע להזהר עוד
[14] כי מבית הסורים יצא למלך כי גם במלכותו נולד רש
[15] ראיתי את כל החיים המהלכים תחת השמש־עם הילד השני אשר יעמד תחתיו
[16] אין קץ לכל העם לכל אשר היה לפניהם־גם האחרונים לא ישמחו בו כי גם זה הבל ורעיון רוח
[17] שמר רגליך [Q: רגלך] כאשר תלך אל בית האלהים וקרוב לשמע מתת הכסילים זבח כי אינם יודעים לעשות רע
|