|
[1] ויהי דבר יהוה אלי לאמר
[2] ואתה בן אדם שא על צר קינה
[3] ואמרת לצור הישבתי [Q: הישבת] על מבואת ים רכלת העמים אל איים רבים כה אמר אדני יהוה צור את אמרת אני כלילת יפי
[4] בלב ימים גבוליך בניך כללו יפיך
[5] ברושים משניר בנו לך את כל לחתים ארז מלבנון לקחו לעשות תרן עליך
[6] אלונים מבשן עשו משוטיך קרשך עשו שן בת אשרים מאיי כתים
[7] שש ברקמה ממצרים היה מפרשך להיות לך לנס תכלת וארגמן מאיי אלישה היה מכסך
[8] ישבי צידון וארוד היו שטים לך חכמיך צור היו בך המה חבליך
[9] זקני גבל וחכמיה היו בך מחזיקי בדקך כל אניות הים ומלחיהם היו בך לערב מערבך
[10] פרס ולוד ופוט היו בחילך אנשי מלחמתך מגן וכובע תלו בך המה נתנו הדרך
[11] בני ארוד וחילך על חומותיך סביב וגמדים במגדלותיך היו שלטיהם תלו על חומותיך סביב־המה כללו יפיך
[12] תרשיש סחרתך מרב כל הון בכסף ברזל בדיל ועופרת נתנו עזבוניך
[13] יון תבל ומשך המה רכליך בנפש אדם וכלי נחשת נתנו מערבך
[14] מבית תוגרמה סוסים ופרשים ופרדים נתנו עזבוניך
[15] בני דדן רכליך איים רבים סחרת ידך קרנות שן והובנים [Q: והבנים] השיבו אשכרך
[16] ארם סחרתך מרב מעשיך בנפך ארגמן ורקמה ובוץ וראמת וכדכד נתנו בעזבוניך
[17] יהודה וארץ ישראל המה רכליך בחטי מנית ופנג ודבש ושמן וצרי נתנו מערבך
[18] דמשק סחרתך ברב מעשיך מרב כל הון ביין חלבון וצמר צחר
[19] ודן ויון מאוזל בעזבוניך נתנו ברזל עשות קדה וקנה במערבך היה
[20] דדן רכלתך בבגדי חפש לרכבה
[21] ערב וכל נשיאי קדר המה סחרי ידך בכרים ואילם ועתודים בם סחריך
[22] רכלי שבא ורעמה המה רכליך בראש כל בשם ובכל אבן יקרה וזהב נתנו עזבוניך
[23] חרן וכנה ועדן רכלי שבא אשור כלמד רכלתך
[24] המה רכליך במכללים בגלומי תכלת ורקמה ובגנזי ברמים בחבלים חבשים וארזים במרכלתך
[25] אניות תרשיש שרותיך מערבך ותמלאי ותכבדי מאד בלב ימים
[26] במים רבים הבאוך השטים אתך רוח הקדים שברך בלב ימים
[27] הונך ועזבוניך מערבך מלחיך וחבליך מחזיקי בדקך וערבי מערבך וכל אנשי מלחמתך אשר בך ובכל קהלך אשר בתוכך יפלו בלב ימים ביום מפלתך
[28] לקול זעקת חבליך ירעשו מגרשות
[29] וירדו מאניותיהם כל תפשי משוט־מלחים כל חבלי הים אל הארץ יעמדו
[30] והשמיעו עליך בקולם ויזעקו מרה ויעלו עפר על ראשיהם באפר יתפלשו
[31] והקריחו אליך קרחה וחגרו שקים ובכו אליך במר נפש מספד מר
[32] ונשאו אליך בניהם קינה וקוננו עליך מי כצור כדמה בתוך הים
[33] בצאת עזבוניך מימים השבעת עמים רבים ברב הוניך ומערביך העשרת מלכי ארץ
[34] עת נשברת מימים במעמקי מים מערבך וכל קהלך בתוכך נפלו
[35] כל ישבי האיים שממו עליך ומלכיהם שערו שער רעמו פנים
[36] סחרים בעמים שרקו עליך בלהות היית ואינך עד עולם
|