|
[1] ויהי דבר יהוה אלי לאמר
[2] בן אדם הנבא על רועי ישראל הנבא ואמרת אליהם לרעים כה אמר אדני יהוה הוי רעי ישראל אשר היו רעים אותם־הלוא הצאן ירעו הרעים
[3] את החלב תאכלו ואת הצמר תלבשו הבריאה תזבחו הצאן לא תרעו
[4] את הנחלות לא חזקתם ואת החולה לא רפאתם ולנשברת לא חבשתם ואת הנדחת לא השבתם ואת האבדת לא בקשתם ובחזקה רדיתם אתם ובפרך
[5] ותפוצינה מבלי רעה ותהיינה לאכלה לכל חית השדה ותפוצינה
[6] ישגו צאני בכל ההרים ועל כל גבעה רמה ועל כל פני הארץ נפצו צאני ואין דורש ואין מבקש
[7] לכן רעים שמעו את דבר יהוה
[8] חי אני נאם אדני יהוה אם לא יען היות צאני לבז ותהיינה צאני לאכלה לכל חית השדה מאין רעה ולא דרשו רעי את צאני וירעו הרעים אותם ואת צאני לא רעו
[9] לכן הרעים־שמעו דבר יהוה
[10] כה אמר אדני יהוה הנני אל הרעים ודרשתי את צאני מידם והשבתים מרעות צאן ולא ירעו עוד הרעים אותם והצלתי צאני מפיהם ולא תהיין להם לאכלה
[11] כי כה אמר אדני יהוה הנני אני ודרשתי את צאני ובקרתים
[12] כבקרת רעה עדרו ביום היותו בתוך צאנו נפרשות־כן אבקר את צאני והצלתי אתהם מכל המקומת אשר נפצו שם ביום ענן וערפל
[13] והוצאתים מן העמים וקבצתים מן הארצות והביאותים אל אדמתם ורעיתים אל הרי ישראל באפיקים ובכל מושבי הארץ
[14] במרעה טוב ארעה אתם ובהרי מרום ישראל יהיה נוהם שם תרבצנה בנוה טוב ומרעה שמן תרעינה אל הרי ישראל
[15] אני ארעה צאני ואני ארביצם נאם אדני יהוה
[16] את האבדת אבקש ואת הנדחת אשיב ולנשברת אחבש ואת החולה אחזק ואת השמנה ואת החזקה אשמיד ארענה במשפט
[17] ואתנה צאני כה אמר אדני יהוה הנני שפט בין שה לשה לאילים ולעתודים
[18] המעט מכם המרעה הטוב תרעו ויתר מרעיכם תרמסו ברגליכם ומשקע מים תשתו־ואת הנותרים ברגליכם תרפשון
[19] וצאני־מרמס רגליכם תרעינה ומרפש רגליכם תשתינה
[20] לכן כה אמר אדני יהוה־אליהם הנני אני־ושפטתי בין שה בריה ובין שה רזה
[21] יען בצד ובכתף תהדפו ובקרניכם תנגחו כל הנחלות־עד אשר הפיצותם אותנה אל החוצה
[22] והושעתי לצאני ולא תהיינה עוד לבז ושפטתי בין שה לשה
[23] והקמתי עליהם רעה אחד ורעה אתהן־את עבדי דויד הוא ירעה אתם והוא יהיה להן לרעה
[24] ואני יהוה אהיה להם לאלהים ועבדי דוד נשיא בתוכם אני יהוה דברתי
[25] וכרתי להם ברית שלום והשבתי חיה רעה מן הארץ וישבו במדבר לבטח וישנו ביערים
[26] ונתתי אותם וסביבות גבעתי ברכה והורדתי הגשם בעתו גשמי ברכה יהיו
[27] ונתן עץ השדה את פריו והארץ תתן יבולה והיו על אדמתם לבטח וידעו כי אני יהוה בשברי את מטות עלם והצלתים מיד העבדים בהם
[28] ולא יהיו עוד בז לגוים וחית הארץ לא תאכלם וישבו לבטח ואין מחריד
[29] והקמתי להם מטע לשם ולא יהיו עוד אספי רעב בארץ ולא ישאו עוד כלמת הגוים
[30] וידעו כי אני יהוה אלהיהם־אתם והמה עמי בית ישראל־נאם אדני יהוה
[31] ואתן צאני צאן מרעיתי אדם אתם אני אלהיכם־נאם אדני יהוה
|