|
[1] ויהי בימי אחז בן יותם בן עזיהו מלך יהודה עלה רצין מלך ארם ופקח בן רמליהו מלך ישראל ירושלם למלחמה עליה ולא יכל להלחם עליה
[2] ויגד לבית דוד לאמר נחה ארם על אפרים וינע לבבו ולבב עמו כנוע עצי יער מפני רוח
[3] ויאמר יהוה אל ישעיהו צא נא לקראת אחז אתה ושאר ישוב בנך אל קצה תעלת הברכה העליונה־אל מסלת שדה כובס
[4] ואמרת אליו השמר והשקט אל תירא ולבבך אל ירך משני זנבות האודים העשנים האלה־בחרי אף רצין וארם ובן רמליהו
[5] יען כי יעץ עליך ארם־רעה אפרים ובן רמליהו לאמר
[6] נעלה ביהודה ונקיצנה ונבקענה אלינו ונמליך מלך בתוכה את בן טבאל
[7] כה אמר אדני יהוה לא תקום ולא תהיה
[8] כי ראש ארם דמשק וראש דמשק רצין ובעוד ששים וחמש שנה יחת אפרים מעם
[9] וראש אפרים שמרון וראש שמרון בן רמליהו אם לא תאמינו כי לא תאמנו
[10] ויוסף יהוה דבר אל אחז לאמר
[11] שאל לך אות מעם יהוה אלהיך העמק שאלה או הגבה למעלה
[12] ויאמר אחז לא אשאל ולא אנסה את יהוה
[13] ויאמר שמעו נא בית דוד המעט מכם הלאות אנשים כי תלאו גם את אלהי
[14] לכן יתן אדני הוא לכם־אות הנה העלמה הרה וילדת בן וקראת שמו עמנו אל
[15] חמאה ודבש יאכל־לדעתו מאוס ברע ובחור בטוב
[16] כי בטרם ידע הנער מאס ברע־ובחר בטוב תעזב האדמה אשר אתה קץ מפני שני מלכיה
[17] יביא יהוה עליך ועל עמך ועל בית אביך ימים אשר לא באו למיום סור אפרים מעל יהודה את מלך אשור
[18] והיה ביום ההוא ישרק יהוה לזבוב אשר בקצה יארי מצרים ולדבורה־אשר בארץ אשור
[19] ובאו ונחו כלם בנחלי הבתות ובנקיקי הסלעים ובכל הנעצוצים ובכל הנהללים
[20] ביום ההוא יגלח אדני בתער השכירה בעברי נהר במלך אשור את הראש ושער הרגלים וגם את הזקן תספה
[21] והיה ביום ההוא יחיה איש עגלת בקר ושתי צאן
[22] והיה מרב עשות חלב־יאכל חמאה כי חמאה ודבש יאכל כל הנותר בקרב הארץ
[23] והיה ביום ההוא־יהיה כל מקום אשר יהיה שם אלף גפן באלף כסף לשמיר ולשית יהיה
[24] בחצים ובקשת יבוא שמה כי שמיר ושית תהיה כל הארץ
[25] וכל ההרים אשר במעדר יעדרון־לא תבוא שמה יראת שמיר ושית והיה למשלח שור ולמרמס שה
|