|
[1] וירד שמשון תמנתה וירא אשה בתמנתה מבנות פלשתים
[2] ויעל ויגד לאביו ולאמו ויאמר אשה ראיתי בתמנתה מבנות פלשתים ועתה קחו אותה לי לאשה
[3] ויאמר לו אביו ואמו האין בבנות אחיך ובכל עמי אשה־כי אתה הולך לקחת אשה מפלשתים הערלים ויאמר שמשון אל אביו אותה קח לי כי היא ישרה בעיני
[4] ואביו ואמו לא ידעו כי מיהוה היא־כי תאנה הוא מבקש מפלשתים ובעת ההיא פלשתים משלים בישראל
[5] וירד שמשון ואביו ואמו תמנתה ויבאו עד כרמי תמנתה והנה כפיר אריות שאג לקראתו
[6] ותצלח עליו רוח יהוה וישסעהו כשסע הגדי ומאומה אין בידו ולא הגיד לאביו ולאמו את אשר עשה
[7] וירד וידבר לאשה ותישר בעיני שמשון
[8] וישב מימים לקחתה ויסר לראות את מפלת האריה והנה עדת דבורים בגוית האריה ודבש
[9] וירדהו אל כפיו וילך הלוך ואכל וילך אל אביו ואל אמו ויתן להם ויאכלו ולא הגיד להם כי מגוית האריה רדה הדבש
[10] וירד אביהו אל האשה ויעש שם שמשון משתה כי כן יעשו הבחורים
[11] ויהי כראותם אותו ויקחו שלשים מרעים ויהיו אתו
[12] ויאמר להם שמשון אחודה נא לכם חידה אם הגד תגידו אותה לי שבעת ימי המשתה ומצאתם־ונתתי לכם שלשים סדינים ושלשים חלפת בגדים
[13] ואם לא תוכלו להגיד לי־ונתתם אתם לי שלשים סדינים ושלשים חליפות בגדים ויאמרו לו־חודה חידתך ונשמענה
[14] ויאמר להם מהאכל יצא מאכל ומעז יצא מתוק ולא יכלו להגיד החידה שלשת ימים
[15] ויהי ביום השביעי ויאמרו לאשת שמשון פתי את אישך ויגד לנו את החידה־פן נשרף אותך ואת בית אביך באש הלירשנו קראתם לנו הלא
[16] ותבך אשת שמשון עליו ותאמר רק שנאתני ולא אהבתני־החידה חדת לבני עמי ולי לא הגדתה ויאמר לה הנה לאבי ולאמי לא הגדתי־ולך אגיד
[17] ותבך עליו שבעת הימים אשר היה להם המשתה ויהי ביום השביעי ויגד לה כי הציקתהו ותגד החידה לבני עמה
[18] ויאמרו לו אנשי העיר ביום השביעי בטרם יבא החרסה מה מתוק מדבש ומה עז מארי ויאמר להם־לולא חרשתם בעגלתי לא מצאתם חידתי
[19] ותצלח עליו רוח יהוה וירד אשקלון ויך מהם שלשים איש ויקח את חליצותם ויתן החליפות למגידי החידה ויחר אפו ויעל בית אביהו
[20] ותהי אשת שמשון למרעהו אשר רעה לו
|