|
[1] ויאמר יהוה אלי אם יעמד משה ושמואל לפני אין נפשי אל העם הזה שלח מעל פני ויצאו
[2] והיה כי יאמרו אליך אנה נצא ואמרת אליהם כה אמר יהוה אשר למות למות ואשר לחרב לחרב ואשר לרעב לרעב ואשר לשבי לשבי
[3] ופקדתי עליהם ארבע משפחות נאם יהוה את החרב להרג ואת הכלבים לסחב ואת עוף השמים ואת בהמת הארץ לאכל ולהשחית
[4] ונתתים לזועה [Q: לזעוה] לכל ממלכות הארץ־בגלל מנשה בן יחזקיהו מלך יהודה על אשר עשה בירושלם
[5] כי מי יחמל עליך ירושלם ומי ינוד לך ומי יסור לשאל לשלם לך
[6] את נטשת אתי נאם יהוה אחור תלכי ואט את ידי עליך ואשחיתך נלאיתי הנחם
[7] ואזרם במזרה בשערי הארץ שכלתי אבדתי את עמי מדרכיהם לוא שבו
[8] עצמו לי אלמנותו מחול ימים הבאתי להם על אם בחור שדד בצהרים הפלתי עליה פתאם עיר ובהלות
[9] אמללה ילדת השבעה נפחה נפשה באה [Q: בא] שמשה בעד יומם־בושה וחפרה ושאריתם לחרב אתן לפני איביהם־נאם יהוה
[10] אוי לי אמי־כי ילדתני איש ריב ואיש מדון לכל הארץ לא נשיתי ולא נשו בי כלה מקללוני
[11] אמר יהוה אם לא שרותך [Q: שריתיך] לטוב אם לוא הפגעתי בך בעת רעה ובעת צרה־את האיב
[12] הירע ברזל ברזל מצפון ונחשת
[13] חילך ואוצרותיך לבז אתן לא במחיר ובכל חטאותיך ובכל גבוליך
[14] והעברתי את איביך בארץ לא ידעת כי אש קדחה באפי עליכם תוקד
[15] אתה ידעת יהוה זכרני ופקדני והנקם לי מרדפי־אל לארך אפך תקחני דע שאתי עליך חרפה
[16] נמצאו דבריך ואכלם ויהי דבריך [Q: דברך] לי לששון ולשמחת לבבי כי נקרא שמך עלי יהוה אלהי צבאות
[17] לא ישבתי בסוד משחקים ואעלז מפני ידך בדד ישבתי כי זעם מלאתני
[18] למה היה כאבי נצח ומכתי אנושה מאנה הרפא־היו תהיה לי כמו אכזב מים לא נאמנו
[19] לכן כה אמר יהוה אם תשוב ואשיבך לפני תעמד ואם תוציא יקר מזולל כפי תהיה ישבו המה אליך ואתה לא תשוב אליהם
[20] ונתתיך לעם הזה לחומת נחשת בצורה ונלחמו אליך ולא יוכלו לך כי אתך אני להושיעך ולהצילך נאם יהוה
[21] והצלתיך מיד רעים ופדתיך מכף ערצים
|