|
[1]ויהידבר יהוה אלי לאמר
[2]לאתקח לך אשה ולא יהיו לך בנים ובנות במקום הזה
[3]כיכה אמר יהוה על הבנים ועל הבנות הילודים במקום הזה ועל אמתם הילדות אותם ועל אבותם המולדים אותם־בארץ הזאת
[4]ממותיתחלאים ימתו לא יספדו ולא יקברו־לדמן על פני האדמה יהיו ובחרב וברעב יכלו והיתה נבלתם למאכל לעוף השמים ולבהמת הארץ
[5]כיכה אמר יהוה אל תבוא בית מרזח ואל תלך לספוד ואל תנד להם כי אספתי את שלומי מאת העם הזה נאם יהוה־את החסד ואת הרחמים
[6]ומתוגדלים וקטנים בארץ הזאת לא יקברו ולא יספדו להם־ולא יתגדד ולא יקרח להם
[7]ולאיפרסו להם על אבל לנחמו על מת ולא ישקו אותם כוס תנחומים על אביו ועל אמו
[8]וביתמשתה לא תבוא לשבת אותם לאכל ולשתות
[9]כיכה אמר יהוה צבאות אלהי ישראל הנני משבית מן המקום הזה לעיניכם ובימיכם־קול ששון וקול שמחה קול חתן וקול כלה
[10]והיהכי תגיד לעם הזה את כל הדברים האלה ואמרו אליך על מה דבר יהוה עלינו את כל הרעה הגדולה הזאת ומה עוננו ומה חטאתנו אשר חטאנו ליהוה אלהינו
[11]ואמרתאליהם על אשר עזבו אבותיכם אותי נאם יהוה וילכו אחרי אלהים אחרים ויעבדום וישתחוו להם ואתי עזבו ואת תורתי לא שמרו
[12]ואתםהרעתם לעשות מאבותיכם והנכם הלכים איש אחרי שררות לבו הרע לבלתי שמע אלי
[13]והטלתיאתכם מעל הארץ הזאת על הארץ אשר לא ידעתם אתם ואבותיכם ועבדתם שם את אלהים אחרים יומם ולילה אשר לא אתן לכם חנינה
[14]לכןהנה ימים באים נאם יהוה ולא יאמר עוד חי יהוה אשר העלה את בני ישראל מארץ מצרים
[15]כיאם חי יהוה אשר העלה את בני ישראל מארץ צפון ומכל הארצות אשר הדיחם שמה והשבתים על אדמתם אשר נתתי לאבותם
[16]הננישלח לדוגים [Q: לדיגים] רבים נאם יהוה־ודיגום ואחרי כן אשלח לרבים צידים וצדום מעל כל הר ומעל כל גבעה ומנקיקי הסלעים
[17]כיעיני על כל דרכיהם לא נסתרו מלפני ולא נצפן עונם מנגד עיני
[18]ושלמתיראשונה משנה עונם וחטאתם על חללם את ארצי בנבלת שקוציהם ותועבותיהם מלאו את נחלתי
[19]יהוהעזי ומעזי ומנוסי־ביום צרה אליך גוים יבאו מאפסי ארץ ויאמרו אך שקר נחלו אבותינו הבל ואין בם מועיל
[20]היעשהלו אדם אלהים והמה לא אלהים
[21]לכןהנני מודיעם בפעם הזאת אודיעם את ידי ואת גבורתי וידעו כי שמי יהוה
|