|
[1] וידבר יהוה אל משה לאמר
[2] זאת תהיה תורת המצרע ביום טהרתו והובא אל הכהן
[3] ויצא הכהן אל מחוץ למחנה וראה הכהן והנה נרפא נגע הצרעת מן הצרוע
[4] וצוה הכהן ולקח למטהר שתי צפרים חיות טהרות ועץ ארז ושני תולעת ואזב
[5] וצוה הכהן ושחט את הצפור האחת־אל כלי חרש על מים חיים
[6] את הצפר החיה יקח אתה ואת עץ הארז ואת שני התולעת ואת האזב וטבל אותם ואת הצפר החיה בדם הצפר השחטה על המים החיים
[7] והזה על המטהר מן הצרעת־שבע פעמים וטהרו ושלח את הצפר החיה על פני השדה
[8] וכבס המטהר את בגדיו וגלח את כל שערו ורחץ במים וטהר ואחר יבוא אל המחנה וישב מחוץ לאהלו שבעת ימים
[9] והיה ביום השביעי יגלח את כל שערו את ראשו ואת זקנו ואת גבת עיניו ואת כל שערו יגלח וכבס את בגדיו ורחץ את בשרו במים־וטהר
[10] וביום השמיני יקח שני כבשים תמימם וכבשה אחת בת שנתה תמימה ושלשה עשרנים סלת מנחה בלולה בשמן ולג אחד שמן
[11] והעמיד הכהן המטהר את האיש המטהר־ואתם לפני יהוה פתח אהל מועד
[12] ולקח הכהן את הכבש האחד והקריב אתו לאשם־ואת לג השמן והניף אתם תנופה לפני יהוה
[13] ושחט את הכבש במקום אשר ישחט את החטאת ואת העלה־במקום הקדש כי כחטאת האשם הוא לכהן־קדש קדשים הוא
[14] ולקח הכהן מדם האשם ונתן הכהן על תנוך אזן המטהר הימנית ועל בהן ידו הימנית ועל בהן רגלו הימנית
[15] ולקח הכהן מלג השמן ויצק על כף הכהן השמאלית
[16] וטבל הכהן את אצבעו הימנית מן השמן אשר על כפו השמאלית והזה מן השמן באצבעו שבע פעמים לפני יהוה
[17] ומיתר השמן אשר על כפו יתן הכהן על תנוך אזן המטהר הימנית ועל בהן ידו הימנית ועל בהן רגלו הימנית־על דם האשם
[18] והנותר בשמן אשר על כף הכהן יתן על ראש המטהר וכפר עליו הכהן לפני יהוה
[19] ועשה הכהן את החטאת וכפר על המטהר מטמאתו ואחר ישחט את העלה
[20] והעלה הכהן את העלה ואת המנחה המזבחה וכפר עליו הכהן וטהר
[21] ואם דל הוא ואין ידו משגת־ולקח כבש אחד אשם לתנופה לכפר עליו ועשרון סלת אחד בלול בשמן למנחה־ולג שמן
[22] ושתי תרים או שני בני יונה אשר תשיג ידו והיה אחד חטאת והאחד עלה
[23] והביא אתם ביום השמיני לטהרתו־אל הכהן אל פתח אהל מועד לפני יהוה
[24] ולקח הכהן את כבש האשם ואת לג השמן והניף אתם הכהן תנופה לפני יהוה
[25] ושחט את כבש האשם ולקח הכהן מדם האשם ונתן על תנוך אזן המטהר הימנית ועל בהן ידו הימנית ועל בהן רגלו הימנית
[26] ומן השמן יצק הכהן על כף הכהן השמאלית
[27] והזה הכהן באצבעו הימנית מן השמן אשר על כפו השמאלית־שבע פעמים לפני יהוה
[28] ונתן הכהן מן השמן אשר על כפו על תנוך אזן המטהר הימנית ועל בהן ידו הימנית ועל בהן רגלו הימנית־על מקום דם האשם
[29] והנותר מן השמן אשר על כף הכהן יתן על ראש המטהר־לכפר עליו לפני יהוה
[30] ועשה את האחד מן התרים או מן בני היונה מאשר תשיג ידו
[31] את אשר תשיג ידו את האחד חטאת ואת האחד עלה־על המנחה וכפר הכהן על המטהר לפני יהוה
[32] זאת תורת אשר בו נגע צרעת אשר לא תשיג ידו בטהרתו
[33] וידבר יהוה אל משה ואל אהרן לאמר
[34] כי תבאו אל ארץ כנען אשר אני נתן לכם לאחזה ונתתי נגע צרעת בבית ארץ אחזתכם
[35] ובא אשר לו הבית והגיד לכהן לאמר כנגע נראה לי בבית
[36] וצוה הכהן ופנו את הבית בטרם יבא הכהן לראות את הנגע ולא יטמא כל אשר בבית ואחר כן יבא הכהן לראות את הבית
[37] וראה את הנגע והנה הנגע בקירת הבית שקערורת ירקרקת או אדמדמת ומראיהן שפל מן הקיר
[38] ויצא הכהן מן הבית אל פתח הבית והסגיר את הבית שבעת ימים
[39] ושב הכהן ביום השביעי וראה והנה פשה הנגע בקירת הבית
[40] וצוה הכהן וחלצו את האבנים אשר בהן הנגע והשליכו אתהן אל מחוץ לעיר אל מקום טמא
[41] ואת הבית יקצע מבית סביב ושפכו את העפר אשר הקצו אל מחוץ לעיר אל מקום טמא
[42] ולקחו אבנים אחרות והביאו אל תחת האבנים ועפר אחר יקח וטח את הבית
[43] ואם ישוב הנגע ופרח בבית אחר חלץ את האבנים ואחרי הקצות את הבית ואחרי הטוח
[44] ובא הכהן וראה והנה פשה הנגע בבית־צרעת ממארת הוא בבית טמא הוא
[45] ונתץ את הבית את אבניו ואת עציו ואת כל עפר הבית והוציא אל מחוץ לעיר אל מקום טמא
[46] והבא אל הבית כל ימי הסגיר אתו־יטמא עד הערב
[47] והשכב בבית יכבס את בגדיו והאכל בבית יכבס את בגדיו
[48] ואם בא יבא הכהן וראה והנה לא פשה הנגע בבית אחרי הטח את הבית־וטהר הכהן את הבית כי נרפא הנגע
[49] ולקח לחטא את הבית שתי צפרים ועץ ארז ושני תולעת ואזב
[50] ושחט את הצפר האחת אל כלי חרש על מים חיים
[51] ולקח את עץ הארז ואת האזב ואת שני התולעת ואת הצפר החיה וטבל אתם בדם הצפר השחוטה ובמים החיים והזה אל הבית שבע פעמים
[52] וחטא את הבית־בדם הצפור ובמים החיים ובצפר החיה ובעץ הארז ובאזב־ובשני התולעת
[53] ושלח את הצפר החיה אל מחוץ לעיר־אל פני השדה וכפר על הבית וטהר
[54] זאת התורה לכל נגע הצרעת ולנתק
[55] ולצרעת הבגד ולבית
[56] ולשאת ולספחת ולבהרת
[57] להורת ביום הטמא וביום הטהר זאת תורת הצרעת
|